בית משפט לתעבורה
בישראל, בית המשפט לתעבורה הוא חלק מהרשות השופטת. בית המשפט לתעבורה דן בעבירות הנוגעות לתעבורה ולכלי רכב.
בית המשפט לתעבורה הוא חלק ממערכת בתי המשפט הכללית של המדינה. הוא שקול לערכאת בית משפט השלום.
בית משפט לתעבורה דן בעבירות תעבורה אשר מוגדרות בפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 – עבירה על פקודה זו ועל התקנות, לרבות חוקי העזר שהותקנו לפיה. עבירות חמורות (כדוגמת הפקרה וגרימת מוות ברשלנות) נידונות תמיד בפני בית המשפט לתעבורה. עבירות תנועה קלות מוגדרות בחוק כברירת משפט, ובית המשפט ידון בהם רק במקרה שהנאשם מערער על הקנס שניתן לו משוטר. גם קטין נידון על עבירות תנועה בבית משפט לתעבורה, למעט עבירות מסוימות אשר נידונות בבית המשפט לנוער כגון נהיגה בשכרות (סמים או אלכוהול) או נהיגת רכב למי שאינו מורשה לנהיגת רכב מאותו סוג.
בית משפט לתעבורה דן בראש ובראשונה בעבירות שעניינן עברה על תקנות התעבורה ותאונות דרכים. יחד עם זאת, מסעיף 25 לפקודת התעבורה ניתן ללמוד כי בית משפט זה עוסק בין היתר ברישוי מסמכים, ביטוח, מפגעים בכביש, מהילת דלק, פיקוח על תחנות דלק, התנהגות של נותני שירות ציבורי (אוטובוסים, מוניות) ואף בעבירות על חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים.
בית המשפט לתעבורה מתנהל לפי חוק סדר הדין הפלילי, התשנ"ב-1982.
ערעורים על פסקי דין של בית המשפט לתעבורה נדונים בדרך כלל לפני שופט אחד של בית משפט מחוזי.
שופט תעבורה מתמנה כדרך שמתמנה שופט של בית משפט השלום, ונתונות לו הסמכויות של שופט בית משפט השלום.
בתי משפט לתעבורה נמצאים בערים אילת, אשדוד, אשקלון, באר שבע, בת-ים, חדרה, חיפה, טבריה, ירושלים, נתניה, נצרת, עכו, פתח תקווה, צפת, קריית שמונה, קריית גת, ורמלה.
לחימה בעבירות תנועה
מדיניות הענישה הנהוגה בבתי המשפט במסגרת משפטי התעבורה היא מהאמצעים השכיחים ביותר ללחימה בתאונות הדרכים. בתי המשפט חזרו פעמים רבות על הצורך האקוטי להילחם בשכיחותן הרבה של תאונות הדרכים ועל תפקידו של בית המשפט כנאמן במאבק. השופטת אילה פרוקצ'יה תיארה זאת:
אמצעי המלחמה בתאונות הדרכים הם מגוונים, ואינם מצטמצמים לשכלול האמצעים הפיזיים הקשורים בנהיגה על דרך שיפורים ברשת הכבישים או להגברת הפיקוח ואכיפת החוק במרחבי הארץ. עיקרם, בראש וראשונה, בהפעלת אמצעי חינוך והסברה שתכליתם להגביר את המודעות לחשיבות הרבה שבשמירה על תרבות נהיגה ולהפנים את החובה לכבד את חייו ושלומו של הזולת.
על אמצעי המלחמה בתאונות הדרכים נמנית גם מדיניות הענישה של עברייני תעבורה הננקטת בבתי המשפט, ובמיוחד הענישה המתייחסת לתאונות קטלניות המקפדות חיי אדם או אלה הגורמות נזקי גוף. על מדיניות הענישה כאמור להשתלב בשאר האמצעים הננקטים להשגת מטרה עליונה בחשיבותה - השלטת סדר, משמעת וכיבוד כללי החוק בנהיגה על הכביש, למען שמירה על חיי אדם ושלמות גופם...
— ע"פ 8382/03 איאד חילף נ' מדינת ישראל, ניתן ב־18 בדצמבר 2003. פ"ד כרך נ"ח, חלק שני, עמ' 139
קישורים חיצוניים
- הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים - חוקי ותקנות התעבורה
- מדינת ישראל הרשות השופטת - דברי הסבר לנאשם בנושא תעבורה
- בת-חן אפשטיין אליאס, סאגת משפטי התעבורה, באתר ישראל היום, 31 בינואר 2014
- רועי ינובסקי, יצא בזול, פגע וברח: "אווירת שוק" בבתי המשפט לתעבורה, באתר ynet, 23 באוגוסט 2016
רועי צ'יקי ארד, שעות של דיונים על 50 שקל: הצדק המשונה של בתי המשפט לתעבורה, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2018
| בתי משפט מיוחדים | ||
|---|---|---|
| ערכאת בית המשפט המחוזי | בית משפט לעניינים מינהליים • בית משפט לימאות • בית משפט כלכלי | |
| ערכאת בית משפט השלום | בית משפט לנוער • בית משפט לעניינים מקומיים • בית משפט לענייני משפחה • בית משפט לתביעות קטנות • בית משפט לתעבורה | |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
