בית הספר הארו
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בית הספר הארו (באנגלית: Harrow School), ידוע בקיצור "הארו", הוא בית ספר תיכון אנגלי פרטי לבנים הפועל ברובע הארו בצפון-מערב לונדון. בית הספר ידוע בעולם כאחד מבתי הספר היוקרתיים והוותיקים באנגליה. קיימים ממצאים המצביעים על קיומו של בית ספר באתר שבו פועל הארו מאז שנת 1243, אולם המוסד הפועל במקום היום נוסד על ידי ג'ון ליאון בצ'ארטר מלכותי של אליזבת הראשונה בשנת 1572. הארו הוא אחד משבעת בתי הספר המכונים באנגלית פאבליק סקול שהוכרו בחוק בתי הספר הציבוריים משנת 1868. בתי ספר אלה הם פרטיים וכיום הם מכונים "בתי ספר עצמאיים", אך הכינוי הישן עודו בשימוש[1].
בית ספר ציבורי | |
---|---|
תקופת הפעילות | 1572–הווה (כ־452 שנים) |
מייסדים | John Lyon |
מיקום | |
מיקום | Harrow School, 5 High Street, Harrow-on-the-Hill, Middlesex, HA1 3HP |
מדינה | הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת |
קואורדינטות | 51°34′21″N 0°20′06″W |
www | |
בבית הספר כ-850 תלמידים, כולם בנים, הלומדים בתנאי פנימייה מלאים ומתגוררים ב-12 בניינים. בית הספר מתאפיין בהיסטוריה עשירה ובמסורות רבות. בין המסורות הבולטות, קוד לבוש הכולל חבישת כובעי קש או כובעי צילינדר, חליפות בוקר, ומקלות הליכה, כחלק ממדי בית הספר. לבית הספר, לאורך מאות שנות פעילותו, שורה ארוכה של בוגרים מפורסמים, כולל שמונה ראשי ממשלה, מדינאים זרים, חברי פרלמנט בריטי רבים, שני מלכים ובני משפחה אחרים של בית המלוכה, 19 בוגרים שצוינו בצלב ויקטוריה, ודמויות בולטות רבות בתחומי האומנויות והמדעים. הארו נחשב אחד מבתי הספר התיכוניים הטובים בעולם, לצד יריבו המפורסם איטון קולג'. בית הספר הוא מוסד אנגליקני, אך מקבל תלמידים בני כל הדתות.