בלה לוגוסי
שחקן הונגרי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בֶּלָה לוּגוֹסִי (בהונגרית: Lugosi Béla), בשמו המקורי: בֶּלָה פֶרֶנץ דֶזֵ'ה בְּלָשקוֹ (בהונגרית: Blaskó Béla Ferenc Dezső, באנגלית: Bela Lugosi; 20 באוקטובר 1882 – 16 באוגוסט 1956) היה שחקן הונגרי-אמריקאי, הידוע בעיקר בכיכובו כרוזן דרקולה בסרט בשם זה משנת 1931.
לידה |
20 באוקטובר 1882 לוגוז', האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה |
16 באוגוסט 1956 (בגיל 73) לוס אנג'לס, ארצות הברית |
מקום קבורה | בית הקברות הולי קרוס |
שם במה | בֶּלָה לוּגוֹסִי |
שם לידה | Blaskó Béla Ferenc Dezső |
סוגה מועדפת | סרט אימה |
מדינה | הונגריה, ארצות הברית |
תקופת הפעילות | 1917–1956 (כ־39 שנים) |
צאצאים | בלה לוגוסי |
פרסים והוקרה | כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד |
https://belalugosi.com | |
פרופיל ב-IMDb | |
חתימה | |
בלה בלשקו נולד בשנת 1882 בעיר לוגוש בחבל בנאט, אז באוסטרו-הונגריה, כילד הצעיר שבין ארבעת ילדיהם של אישטוואן בלשקו ושל פאולה דה ווייניץ'. האב, צאצא לאיכרים מצפון הונגריה, היה בצעירותו אופה שהצליח לבנות קריירה בנקאית, וניהל את ה"פולקסבנק" בלוגוש. בעל שורשים סלאביים משני הוריו, בלה התחנך יחד עם אחיו בתרבות ההונגרית ובדת הקתולית. בלשקו החל את דרכו המקצועית בהונגריה כשחקן תיאטרון במחזות שייקספיריים. ב-1903 אימץ את שם הבמה "בלה לוגושי" שנגזר מעיר הולדתו (בהונגרית: Lugosi; מאוחר יותר השתבש בארצות הברית כ"לוגוסי" בשל ההגייה השונה של האות S באנגלית). במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת בצבא האוסטרו-הונגרי, לחם בחזית המזרחית, נפצע שלוש פעמים ועוטר במדליות. בשנת 1916 שוחרר מן הצבא בשל פציעה. הופעתו הקולנועית הראשונה הייתה ב-1917 בסרט ההונגרי הקולונל. בשנתיים הבאות הוא השתתף ב-11 סרטים נוספים.
ב-1919, בעת שלטונה קצר-הימים של הרפובליקה ההונגרית הסובייטית, היה בכיר באיגוד המקצועי של השחקנים. לפיכך נאלץ לגלות לגרמניה עם הבסתה בידי כוחות הימין ופרוץ הטרור הלבן של אדמירל מיקלוש הורטי. בארץ מושבו החדשה השתתף במספר סרטים שכללו עיבודים ליצירות של קרל מאי. באוקטובר 1920 הוא עזב במטרה להגר לארצות הברית. בדצמבר הוא הגיע לניו אורלינס כמהגר לא חוקי עד לאישור מעמדו החוקי במרץ 1921 באליס איילנד. הוא עבד שנים אחדות כפועל והחל להשתלב בתיאטרון ההונגרי המקומי. ב-1923 קיבל את תפקידו החשוב הראשון בארצות הברית במלודרמה הפקודה השקטה. ב-1929 נקשרה בשמו שערורייה לרגל נישואיו לאלמנה עשירה מסן פרנסיסקו בשם ביאטריס ויקס ממנה התגרש לאחר שלושה ימים בלבד, לטענתה בשל אישה אחרת.
ב-1931 פרץ בלה לוגוסי לתודעה העולמית כאשר נבחר לככב בסרט האימה דרקולה המבוסס על הרומן של ברם סטוקר, בבימויו של טוד באונינג. בעקבות הצלחתו הרבה של הסרט, שהפך לשובר קופות הוחתם בלה לוגוסי על חוזה באולפני יוניברסל, והפך לכוכב סרטי אימה מבוקש ושיחק בסרטים כגון העורב ובנו של פרנקשטיין. בשנות ה-40 דעכה הקריירה הקולנועית שלו והוא נאלץ לרוב להסתפק בתפקידים בסרטי אימה נחותים. הסרט הגדול האחרון בו השתתף היה אבוט וקוסטלו פוגשים את פרנקשטיין ב-1948.
בשנות ה-50 הופיע בסרטי אימה דלי תקציב של אד ווד שמצא את השחקן הנעלם במצב כלכלי רעוע ונתן לו תפקידים בסרטים כגון גלן או גלנדה או כלתו של פרנקשטיין. הסרט האחרון בו השתתף היה תוכנית 9 מהחלל החיצון. במהלך הצילומים לסרט קיבל לוגוסי התקף לב ומצא את מותו. בסרט רואים דמות נמוכה שמחליפה את דמותו הגבוהה של לוגוסי כשפניה מוסתרות, אותה מגלם הכירופרקט של אשתו של אד ווד.
פסל הראש של בלה לוגוסי מוצב בטירת ויידהוניאד בפארק בעירוני של בודפשט.
דמותו של לוגוסי הונצחה במוזיקה הפופולרית בשירים "Bela Lugosi's Dead" של להקת באוהאוס ו-"Celluloid Heroes" של להקת הקינקס.