בלוטת התריס
בלוטה השייכת למערכת האנדוקרינית בגוף האדם / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בַּלּוּטַת הַתְּרִיס (thyroid gland; בלוטת התִּירוֹאִיד), נקראת גם בלוטת המגן (מיוונית: thyreos - מגן, eidos - צורה) על שום צורתה, היא בלוטה השייכת למערכת האנדוקרינית בגוף האדם. ייחודה של הבלוטה ביכולתה ללכוד,[1] לרכז ולאגור את היוד המגיע אליה באמצעות מחזור הדם, ולהשתמש בו לייצור הורמונים.
שיוך | המערכת האנדוקרינית |
---|---|
מיקום אנטומי | צוואר |
תיאור ב | האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (1269) |
מזהים | |
לטינית (TA98) | glandula thyroidea |
טרמינולוגיה אנטומיקה | A11.3.00.001 |
TA2 (2019) | 3863 |
FMA | 9603 |
קוד MeSH | A06.300.900 |
מזהה MeSH | D013961 |
מערכת השפה הרפואית המאוחדת | C0040132 |
הבלוטה מפרישה הורמונים, שהחשובים שבהם הם תירוקסין (T4) ותריודוטירונין (T3). הורמונים אלה קובעים את קצב המטבוליזם הכללי של הגוף ומשפיעים על קצב הגדילה ועל תפקודן של מערכות שונות בגוף. יוד הוא מרכיב חיוני של שני ההורמונים, ולכן גם מהווה מרכיב בטיפול של בעיות בבלוטת התריס. הורמון שלישי שמייצרת הבלוטה הוא הקלציטונין, שלו תפקיד חשוב במשק הסידן. הוא מווסת את רמת הסידן בדם, על ידי מניעת שחרור סידן ממאגריו בעצמות. עלייה ברמת הסידן בדם מהווה גירוי להפרשת ההורמון.
הבעיות הנפוצות ביותר בבלוטת התריס הן תת-פעילות של בלוטת התריס ויתר פעילות שלה.