בליה
תהליך גאולוגי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בגאולוגיה, בְּלָיָה או בְּלִיָּה היא תהליך איטי, המתרחש על פני שנים רבות של התפרקות או התפוררות סלעים במקום שבו הם נמצאים. תוצרי ההתפרקות, לאחר הבליה הכימית של הסלע ומשקעי המינרלים - וסינון החומרים המסיסים יותר, יחד עם חומר אורגני רקוב - נקראים קרקע.
ערך זה עוסק בבליה כימית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו בליה (פירושונים).
אין לבלבל בין המונח "בליה" ל"סחיפה", שהיא תזוזת סלעים או תוצרי בליה עקב השפעת מים, רוח, קרח או כוח המשיכה. שלושה גורמים אחראים לתהליך הבליה: גורמים פיזיים/מכניים, גורמים כימיים, וגורמים ביולוגיים.