בן פקועה
כינוי תלמודי לעובר שהוצא מבטן הבהמה לאחר שחיטתה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בהלכה היהודית, בן פקועה הוא עובר שהוצא מבטן הבהמה לאחר שחיטתה. בתורה נאמר: "וכל בהמה המפרסת פרסה ושסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה אותה תאכלו"[1]. מהמילה 'בבהמה', דרשו חז"ל, שהעובר הנמצא בתוך הבהמה השחוטה, מותר באכילה אף ללא שחיטתו, שכן רואים בו חלק מגופה של אימו, שנשחטה כהלכה.
הביטוי "בן פקועה", משמעו שהעובר יצא לאחר שהתפקעה בטנה של אימו.
על פי המדרש, הדיבה שהוציא יוסף על אחיו היה בין השאר, שסיפר לאביו שראה אותם אוכלים "אבר מן החי", כשלאמיתו של דבר היה זה בן פקועה.