בסיס דפנה
בסיס של חיל הים הישראלי שפעל בהר קסיוס בשנים 1970-1979 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בסיס דפנה[1] היה בסיס קדמי של חיל הים, שפעל בתקופת מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים והשנים שלאחריה בהר קסיוס, לחופה הצפוני של ימת ברדוויל שבצפון חצי האי סיני, תחת אחריות בסיס אשדוד.[2] כתוצאה מכיבוש חצי האי סיני ורצועת עזה, במלחמת ששת הימים התארך מאוד חוף הים התיכון של מדינת ישראל. פיקוד חיל הים הגיע למסקנה שקיים צורך בבקרה רצופה על הגבול המערבי של סיני, קו הפסקת האש ומבואות פורט סעיד וזאת מכיוון שלא ניתן היה להסתפק במידע שהתקבל לסירוגין מסיורי כלי שיט. הבסיס הוקם ביוני 1970 מייד לאחר האירוע של טיבוע ספינת הדיג אורית ופורק במסגרת הסכם השלום בין ישראל למצרים בשנת 1979.
עובדות מהירות פרטים, כינוי ...
"מקום כל כך אחר" | |
פרטים | |
---|---|
כינוי | בקשר אלחוטי "מסעדה" |
מדינה | ישראל |
שיוך | חיל הים חיל הים הישראלי |
סוג | בסיס קדמי בשליטה מבצעית של חיל הים ופיקוד דרום |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 23 יוני 1970 – 10 ספטמבר 1979 (9 שנים ו־11 שבועות) |
מקים היחידה | מפקד חיל הים אלוף אברהם בוצר. וסא"ל מיכאל ברקאי מפקד בסיס אשדוד. |
מלחמות | מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים, |
נתוני היחידה | |
כוח אדם | 50-120 קצינים ובעלי דרגות אחרים. |
ציוד עיקרי | תחנת מכ"ם, כולל מגלה שידורי מכ"ם. ספינות יתוש, רחפות, סירות תובלה, טרקטורים ודוברת מנוף/עגינה. |
פיקוד | |
יחידת אם | בסיס אשדוד |
דרגת המפקד | סגן אלוף |
סגירה