בקרת זהויות
כותרת ייחודית המשמשת לצורך מידע ביבליוגרפי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בספרנות, בקרת זהויות (על פי האקדמיה ללשון העברית: בקרה מוסמכת[1]) היא תהליך של ארגון מידע ביבליוגרפי באמצעות שימוש באיות אחיד ומובחן של שם או כותרת או מזהה מספרי לכל נושא.[2] המילה זיהוי קובעת כי "זה הוא (האיש או הדבר)"[3] ובספרנות היא נובעת מהרעיון שביכולתם של שמות של אנשים, מקומות, עצמים ורעיונות לזהות, כלומר לבסס מבנה ייחודי. כותרות או מזהים ייחודיים אלה משמשים ליצירת קישורים והפניות הדדיות. כל ערך מבוקר מקושר לאחת מרשומות הזיהוי המתארות את ההיקף והשימוש שלו. ארגון זה מאפשר לתחזק את הקטלוג ועושה אותו ידידותי עבור משתמשי הקטלוג.
המקטלגים מעניקים לכל נושא – כגון מחבר, ספר, סדרה, מקום גאוגרפי, או תאגיד – מזהה ייחודי או מונח שמשמש באופן עקבי, מובחן וחד-משמעי בכל ההפניות אליו. כך, כאשר קיים שינוי באיות, בשמות עט או בכינויים, בקרת הזהויות מקבצת את כולם תחת אותה כותרת ייחודית, המובילה את המשתמשים לכל המידע הרלוונטי, כולל נושאים וצירופי לשון קרובים. רשומות זיהוי מצורפות למאגר מידע ומכונות קובץ זיהוי. התחזוקה והעדכון של הקבצים האלה והקשר הלוגי שלהם לקבצים אחרים היא עבודה ספרנית. בקרת זהויות היא דוגמה של אוצר מילים מבוקר ושל בקרה ביבליוגרפית.