ברטונית
![]() | |
מדינות | צרפת ואיי צפון-מערב צרפת |
---|---|
אזורים | ברטאן |
דוברים | 300,000 - 200,000 |
כתב | אלפבית לטיני |
משפחה |
|
לאום | אף מדינה |
מוסד |
המשרד הציבורי לשפה הברטונית ![]() |
קוד שפה |
br ![]() |
קוד ISO 639-1 |
br ![]() |
קוד ISO 639-2 |
bre ![]() |
קוד ISO 639-3 |
bre ![]() |
ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
![]() ![]() |
ברטונית (Brezhoneg - "בְּרֵזוֹנֵק"; להאזנה (מידע • עזרה)) היא שפה ממשפחת השפות הקלטיות. ברטונית שייכת לפלג הדרומי, הברטוני, של השפות הקלטיות, ביחד עם ולשית וקורנית. כ-70% מאוצר המילים בברטונית משותף לה ולוולשית. בצרפתית ובאנגלית נקראת השפה "Breton" ובברטונית "Brezhoneg".

מעמד השפה
השפה מדוברת בפי כחצי מיליון מתושבי חבל ברטאן (כשישית מאוכלוסיית החבל) שבקצה הצפון-מערבי של צרפת. אלפים נוספים מבינים את השפה, אך דוברים צרפתית ביום-יום. זוהי השפה הקלטית היחידה ללא מעמד רשמי. לפי חוקת צרפת, צרפתית היא השפה הרשמית היחידה במדינה, ולפיכך הלימודים בבתי הספר בחבל נערכים בצרפתית בלבד. עם זאת, נלמדת השפה באופן חופשי באוניברסיטאות.
באירוויזיון 2022, השיר שייצג את צרפת, הושר בברטונית. בראיון קצר שנערך עמם בשלב חצי-הגמר של התחרות, סיפרו מבצעי השיר, אלוון ואהז, שזוהי שפת אימם ולכן חשוב היה להם לשיר בה באירוויזיון. קודם לכן, היה זה באירוויזיון 1996 ששיר הושר לראשונה בשפה זאת במסגרת התחרות.
פונולוגיה
סדקי | ענבלי | וילוני | חכי | בתר־ מכתשי |
מכתשי | שפתי (־שִנִּי) | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אפי | ɲ | n | m | |||||||||||
סותם | gʷ | kʷ | d | t | b | p | ||||||||
חוכך | h | ʁ | x | ʒ | ʃ | z | s | v | f | |||||
מקורב (צדי) |
w | jʷ | ||||||||||||
ʎ | l | |||||||||||||
* תוספת פונמה בהתאמה |
קישורים חיצוניים

- ברטונית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
שפות קלטיות | ||
---|---|---|
יבשתיות | גאלית עתיקה | |
גוידליות | גאלית אירית (שלטה) • גאלית סקוטית • גאלית מאנית | |
בריתוניות | ברטונית • ולשית • קורנית |
שפות הודו-אירופיות | ||
---|---|---|
שפות רומאניות | צרפתית • מונגאסקית • ארפיטנית • ולונית • אוקסיטנית • גסקונית • אראנית • קטלאנית • ספרדית • לאדינו • חכיתיה • גליסית-פורטוגזית • פורטוגזית • גליסית • אסטור-לאונית • אסטורית • לאונית • מירנדזית • איטלקית • קורסיקאית • ליגורית • נפוליטנית • סיציליאנית • סרדינית • איסטרית • פריאולית • לדינית • רומאנש • דלמטית • רומנית • מולדובנית • ארומנית • איסטרו-רומנית | ![]() |
שפות גרמאניות | אלמאנית • אלזסית • גרמנית שווייצרית • גרמנית • לוקסמבורגית • בווארית • ריפוארית • סקסונית עילית • יידיש • הולנדית • אפריקאנס • לימבורגית • סקסונית • זיילנדית • פריזית • סקוטית • אנגלית • דנית • שוודית • נורווגית ספרותית • איסלנדית • פארואזית • נורווגית חדשה | |
שפות סלאביות | אוקראינית • בלארוסית • רוסית • רוסינית • סלובקית • צ'כית • פולנית • פומרנית • קשובית • סורבית עילית • סורבית תחתית • בולגרית • מקדונית • סרבית • קרואטית • סלובנית • בוסנית • שלזית | |
שפות קלטיות | ברטונית • ולשית • קורנית • גאלית סקוטית • אירית • שלטה | |
שפות הודו-איראניות | סנסקריט • אסאמית • בנגלית • גוג'ראטית • הינדי • מאיטהילית • מראטהית • נפאלית • אורייה • פאלי • פנג'אבי • רומאני • סינדהי • סינהלית • אורדו • דיבהי • דאמלי • דומאקי • גאוואר-באטי • קאלאשה • קשמירית • חוואר • קוהיסטנית • ניגאלאמית • פאשאי • פאלורה • שינה (שפה) • שומשתי • אשקום • קמוירי • קאטי (באשגלי) • פרסואנית (ווסי-וורי) • טרגמי • וואיגלית (קאלאשה-אלה) • פרסית • פאהלוי ("פרסית תיכונה") • פשטו • דארי של אפגניסטן • טג'יקית • אוסטית • כורדית • באלוצ'י • טאליש • טאט • ג'והורי (טאטית יהודית) • ג'יהדי (פרסית יהודית) • דארי של זורואסטריאן • יאגנובי | |
שפות בלטיות | לטבית • ליטאית | |
אחר | יוונית • אלבנית • ארמנית |
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.