ברט טראוטמן
כדורגלן גרמני / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ברנרד קארל "ברט" טראוטמן (בגרמנית: Bernhard Carl "Bert" Trautmann, 22 באוקטובר 1923 - 19 ביולי 2013) היה כדורגלן גרמני ששיחק בעמדת השוער.
פסלו של טראוטמן במוזיאון של מנצ'סטר סיטי | ||||
מידע אישי | ||||
---|---|---|---|---|
לידה |
22 באוקטובר 1923 ברמן שבגרמניה | |||
פטירה |
19 ביולי 2013 (בגיל 89) La Llosa, ספרד | |||
שם מלא | ברנרד קארל "ברט" טראוטמן | |||
גובה | 1.89 מטרים | |||
עמדה | שוער | |||
מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
בתחילת מלחמת העולם השנייה, כשהיה בן 17 בלבד, התגייס ללופטוואפה ושירת כצנחן. הוא נלחם בחזית המזרחית במשך שלוש שנים, וזכה בחמש מדליות הצטיינות כולל צלב הברזל. לאחר מכן, עבר טראוטמן לחזית המערבית, שם נשבה על ידי הצבא הבריטי. כאחד מ-90 הניצולים היחידים מהגדוד שלו, הועבר טראוטמן בסוף המלחמה למחנה שבויים בלנקשייר. טראוטמן סירב להצעה לחזור לגרמניה, ועם שחרורו ב-1948, החל לשלב את עבודות המשק המקומי עם משחקי הכדורגל של קבוצת סט. הלן טאון.
הופעותיו בסט. הלן הקנו לו מוניטין של שוער מוכשר, וקבוצות הפוטבול ליג החלו להראות התעניינות בשירותיו. באוקטובר 1949, חתם במנצ'סטר סיטי, מועדון ששיחק בזמנו בליגה הבכירה ביותר באנגליה - הליגה הראשונה. החלטת המועדון להחתים צנחן לשעבר ממדינות הציר, גרמה לגל מחאות, כשהשיא היה הפגנת 20,000 איש נגד החתמת טראוטמן. במשך הזמן, בעיקר עקב יכולותיו הטובות בשער הסיטי, הוא החל לקבל את תמיכת האוהדים, והחמיץ חמישה משחקים בלבד מתוך 250 משחקיו הראשונים בקבוצה.
בזכות הופעתו ההירואית בגמר הגביע האנגלי 1956, זכה טראוטמן בפרס כדורגלן השנה באנגליה וקבע את אחד מציוני הדרך החשובים ביותר בתולדות הגביע האנגלי. כשנותרו 17 דקות לסיום המשחק, ספג טראוטמן פגיעה קשה בראשו לאחר שגלש לרגלי פיטר מרפי - חלוצה של ברמינגהאם סיטי. למרות הפגיעה, החליט טראוטמן להמשיך לשחק, ואף ביצע מספר הצלות מכריעות שהובילו את הסיטי לניצחון 1-3. בטקס חלוקת המדליות, נראה צווארו של טראוטמן כפוף ועקום; ושלושה ימים לאחר מכן, התברר כי הוא שבר את הצוואר במהלך המשחק.
טראוטמן המשיך לשחק במנצ'סטר סיטי עד 1964, כשבאמתחתו 545 משחקים. אחרי שסיים את הקריירה ככדורגלן, עבר טראוטמן לאימון. בתחילה הוא אימן מספר קבוצות מהליגות הנמוכות של אנגליה וגרמניה, ואחר כך הצטרף לתוכנית פיתוח של התאחדות הכדורגל הגרמנית, ששלחה אותו לאמן בבורמה, טנזניה ופקיסטן. בשנת 2004, הוא קיבל את דרגות הקצין (OBE) במסדר האימפריה הבריטית, כהוקרה על קידום היחסים בין אנגליה לגרמניה דרך הכדורגל.