בריכת דורה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בריכת דורה או שלולית החורף היא בריכת חורף בדרום העיר נתניה אשר סביבה התפתח פארק ציבורי המהווה את אחד מהפארקים הראשיים בעיר (ובדרום העיר בפרט) ובצידו המערבי אף עובר שביל ישראל.
שלולית החורף בנתניה במבט מלמעלה | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | פארק |
תאריך הקמה | 2003 |
כניסה בתשלום | חינם |
מיקום | |
מדינה | ישראל ישראל |
מיקום | דרום נתניה |
קואורדינטות | 32°17′29″N 34°50′49″E |
אתרים בפארק |
שלולית חורף גני שעשועים שביל הליכה במה סקייטפארק מגרש כדורסל מגרש כדורגל מתקן כלבים |
(למפת ישראל רגילה) | |
הבריכה והפארק נמצאים צפונית מזרחית לשמורת האירוסים (כביש ראשי מפריד ביניהן) בין שכונות האירוסים, נוף גלים (גלי ים), נאות שקד (אזורים), רמת יגאל ידין (לשעבר שיכון דורה) ואגמים. השטח סביב השלולית (300 דונם) הוכרז כשמורת טבע. אך תהליכי העיור שחלו סביבה גרמו לפגיעה במגוון הביולוגי העשיר אשר שכן בה, ובנוסף השפיעו על היקוות המים לבריכה.
הבריכה (כמו עוד בריכות חורף רבות וחשובות, כבריכת יער בחדרה), מהווה שריד לבריכות החורף ובתי הגידול הלחים הרבים שכיסו את אזור השרון שיובשו עד תחילת המאה ה-20.
במפת "הקרן לחקר ארץ ישראל" (PEF) משנת 1880 נקראת הביצה "Bass el Hindi"[1] (בתרגום חופשי מערבית: "הביצה של ההודי" בהקשר לקולניאליזם הבריטי בהודו).
בסיס חטיבת אלכסנדרוני במלחמת העצמאות, המוכר גם כ"בסיס אלכסנדרוני" וקודם להקמת המדינה היה בסיס צבאי בריטי, הקיף את השלולית, ונודע בשם "מחנה דורה" על שם דורה אבן, אשת דן אבן, מפקד החטיבה (בדומה לשיכון דורה).