ברינגיה
אזור ביוגאוגרפי וארץ פלאוגאוגרפית שכללה במובן ההיסטורי את גשר הברינג היבשתי שחיבר את אמריקה הצפונית עם אסיה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ברינגיה (באנגלית: Beringia) מוגדרת כאזור היבשתי והימי הגובל במערב בנהר לנה ברוסיה, במזרח בנהר מקנזי בקנדה, בצפון על ידי קו הרוחב 72° צפון בים צ'וקצ'י, ובדרום על ידי הקצה הדרומי של חצי האי קמצ'טקה.[1] היא כוללת את ים צ'וקצ'י, ים ברינג, מצר ברינג, חצי האי צ'וקוטקה וחצי האי קמצ'טקה ברוסיה כמו גם אלסקה בארצות הברית.
האזור כולל את הקרקע השוכנת על הלוח הצפון-אמריקאי והקרקע של סיביר מזרחית לרכס צ'רסקי. בהיסטוריה כלל האזור גשר יבשתי שרוחבו המקסימלי היה כ-1,000 קילומטרים ושהשתרע על שטח שגודלו כמו שטחן של קולומביה הבריטית ואלברטה יחד[2] (1,600,000 קילומטרים רבועים). בימינו, החלק היבשתי היחיד מהחלק המרכזי של הגשר היבשתי של ברינג הם איי דיומיד, איי פריבילוף של סנט פול וסנט ג'ורג', האי סנט לורנס ואי קינג.[1]
את המונח ברינגיה טבע הבוטנאי השוודי אריק הולטן (Eric Hultén) ב-1937.[3] הייתה זו ערבת דשא, כולל הגשר היבשתי, שהשתרעה למרחקים של מאות קילומטרים ביבשות מכל צד.
לגשר היבשתי של ברינגיה חשיבות גדולה למחקר האבולוציה של האדם. משערים שבני האדם הראשונים שיישבו את יבשת אמריקה, אוכלוסייה אנושית קטנה של כמה אלפים לכל היותר, נדדו אליה ממזרח סיביר דרך ברינגיה בשלהי התקופה הפלאוליתית, מיד לאחר שיא תקופת הקרח האחרונה (Last Glacial Maximum) בין כ-16,500 - 11,000 שנים לפני זמננו. חלון הזמן לנדידה היה כאשר הקרחונים באמריקה הצפונית, שחסמו את הדרך דרומה, התמוססו,[4][5][6][7][8] אבל לפני שהגשר הוצף במי הים לפני כ-11,000 שנים.[9]
לפני הקולוניזציה האירופאית הייתה ברינגיה מיושבת על ידי קבוצות אתניות של בני היופיק משני צדי מצר ברינג. תרבותם שרדה עד ימינו יחד עם תרבויות אחרות. ב-2012 הודיעו ממשלות רוסיה וארצות הברית על תוכנית להקים רשמית את "אזור חוצה הגבולות של המורשת המשותפת הברינגיאנית". בין השאר יצור הסכם זה קשרים קרובים בין השמורה הלאומית הגשר היבשתי של ברינג והמונומנט הלאומי כף קרוזנסטרן (Cape Krusenstern National Monument) בארצות הברית והפארק הלאומי ברינגיה המתוכנן ברוסיה.[10]