ברנהרד פון בילוב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| הנסיך ברנהרד פון בילוב | |||||
| לידה |
3 במאי 1849 קליין פלוטבק, דוכסות הולשטיין  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
28 באוקטובר 1929 (בגיל 80) רומא, ממלכת איטליה  | ||||
| מדינה | הקיסרות הגרמנית | ||||
| מקום קבורה |
בית הקברות ניינשטטן  | ||||
| השכלה |
| ||||
| עיסוק |
פוליטיקאי, דיפלומט, מדינאי, מחבר | ||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
| חתימה |
| ||||
  | |||||
הנסיך ברנהרד היינריך קרל מרטין פון בילוב (בגרמנית: Fürst Bernhard Heinrich Martin Karl von Bülow; 3 במאי 1849 - 28 באוקטובר 1929) היה מדינאי גרמני ששימש כשר החוץ בשנים 1897–1900 וכקנצלר גרמניה בין 1900 ל-1909.
בילוב למד משפטים בלוזאן (שווייץ), ברלין ולייפציג ונכנס לשירות החוץ הגרמני בשנת 1874. הוא מילא מספר תפקידים דיפלומטיים, והפך לשגריר גרמניה ברומא, איטליה, בשנת 1893.[1]
בילוב נפגש עם תיאודור הרצל בשנת 1898 בווינה וגם בירושלים בעת מסעו של קיסר גרמניה וילהלם השני לארץ ישראל. ככל הנראה התנגד לציונות וגרם לקיסר וילהלם השני לסגת מכוונתו לתת חסות למפעל הציוני[2].
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
Cover photo is available under {{::mainImage.info.license.name || 'Unknown'}} license.
Cover photo is available under {{::mainImage.info.license.name || 'Unknown'}} license.
Credit:
(see original file).
