ברקוד
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בַּרְקוֹד (מאנגלית: Barcode; בעברית: קוֹד קַוִּים) הוא קוד מסחרי שבאמצעותו מיוצגות ספרות או אותיות בדמות סדרת קווים ישרים ומקבילים. הקוד מוטבע על מוצרים ומכיל בתוכו רצף של ספרות, אותיות או סימנים. את הברקוד ניתן לקרוא באמצעות סורק ברקוד ייעודי שמתרגם את הקווים למספרים או אותיות שהמחשב מכיר. סורק הברקוד הוא אמצעי קלט למחשב בדיוק כמו מקלדת ונועד לחסוך בהקלדות ולמנוע טעויות הקלדה. את רוב סורקי הברקוד ניתן לחבר גם למכשירים ניידים כגון מסופונים שלפעמים מגיעים עם סורק ברקוד מובנה. המידע המתקבל מסריקת הברקוד מגיע מהתוכנה המותקנת במחשב או מסופון שלפי הקוד המוזן מהסורק שולפת את המידע הרלוונטי.
הברקוד הומצא על ידי ג'וזף וודלנד וברנרד סילבר בשנת 1948, ועל בסיסו פותח בשנת 1971, על ידי ג'ורג' לורר מחברת IBM, קוד המוצר האוניברסלי המופיע על מוצרי צריכה רבים.
כאמור הברקוד הומצא כדי לחסוך בהקלדות חוזרות של של קודים ארוכים ובכדי למנוע טעויות הקלדה. לרוב משתמשים בברקודים בעמדות מכירה בחנויות, במחסנים ובזיהויי מספרי מסמכים (כמו מרשמי תרופות). הברקוד משמש גם מערכות אוטומטיות ממוחשבות במחסני ענק לזיהויי מוצרים ומיקומם.