ג'יימס ג. ארתור - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for ג'יימס ג. ארתור.

ג'יימס ג. ארתור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ג'יימס ג. ארתור
אין תמונה חופשית
לידה 18 במאי 1944 (בן 76)
המילטון, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אנליזה הרמונית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט רוברט לנגלנדס עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
מונחה לדוקטורט Clifton L. R. Cunningham, Jason Levy, Peter A. Mischenko, Heng Sun, David Lee DeGeorge, Cristina Maria Ballantine, Paul Mezo, Geo Kam-Fai Tam עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מלגת גוגנהיים
  • עמית החברה המלכותית
  • מדליית הנרי מרשל טורי (1997)
  • פרס מרכז מחקר המתמטיקה הקנדי-פילדס-המכון הפסיפי למדעים מתמטיים (1997)
  • מדליית וילבור קרוס (2000)
  • פרס וולף במתמטיקה (2015)
  • עמית החברה המלכותית של קנדה
  • מדליית הזהב של קנדה ע״ש גרהרד הרצברג למדע והנדסה (1999)
  • עמית האגודה האמריקאית למתמטיקה
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
  • פרס סטיל למפעל חיים (2017)
  • Fellow of the Fields Institute (2002)
  • שותף במסדר קנדה (2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'יימס גרג ארתור (אנגלית: James Greig Arthur;‏ 18 במאי 1944) הוא מתמטיקאי קנדי העובד על אנליזה הרמונית, ונשיא לשעבר של האגודה האמריקאית למתמטיקה.

הוא פרופסור במחלקה למתמטיקה של אוניברסיטת טורונטו[1].

חייו

ארתור נולד בהמילטון שבקנדה. את תוארו הראשון קיבל בשנת 1966 באוניברסיטת טורונטו. את התואר השני קיבל ב-1967, גם הוא מאוניברסיטת טורונטו. את הדוקטורט קיבל ב-1970 באוניברסיטת ייל, החל משנה זו עבד שם במשך שש שנים. המנחה שלו היה פרופסור רוברט לנגלנדס. ב-1976 הוא הצטרף לפקולטה של אוניברסיטת דיוק, והחל משנת 1978 הוא פרופסור באוניברסיטת טורונטו. בין השנים 1976 ו-2002 הוא הרצה במכון למחקר מתקדם ארבע פעמים. נכון להיום לארתור יש שבעה תלמידים.[2]

עבודתו

פרופסור ג'יימס ארתור פרסם כ-56 מאמרי מחקר, יותר מ-2000 עמודים בכתבי עת מתמטיים. בנוסף למחקר ארתור גם מרצה במגוון מוסדות אקדמיים.[1] הוא נודע בעיקר בזכות פיתוח נוסחת העיקבה לחבורות רדוקטיביות. זהו השיג חשוב לעין שיעור אשר מכליל את נוסחת העיקבה של סלברג לחבורה SLׂ(2) משנת 1956. בעבודתו הציג ארתור כלים מרכזיים רבים באנליזה הרמונית לא קומוטטיבית על חבורות רדוקטיביות כלליות. בהסתמכו על עבודותיהם של לנגלנדס, שלסטד, קוטביץ, וולדספורג'ה ואחרים, ארתור השיג את נוסחת העיקבה בצורתה היציבה.[3]

ארתור היה הקנדי הראשון שזכה במדליית הזהב של קנדה למדע והנדסה ,[4] והקנדי השני שזכה בפרס וולף למתמטיקה. הראשון היה המנחה שלו, פרופסור רוברט לנגלנדס.

לעבודתו של ארתור נודעה השפעה עצומה. למשל, היא שימשה כלי מרכזי בהוכחת לאפורג את התאמת לנגלנדס לשדות פונקציות. לאחרונה, השתמשו בה קלוזל, האריס, טיילור ואחרים בבנייתן, בשיטות p- אדיות, של הצגות גלואה המתאימות לתבניות אוטומורפיות. לרעיונותיו של ארתור, הישגיו והטכניקות שהציג יהיו עוד שימושים רבים וחשובים בתורת ההצגות האוטומורפיות ובחקר מרחבים סימטריים מקומית. עבודתו של ארתור היא אבן דרך במתמטיקה, אשר תתן השראה לדורות של מתמטיקאים בעתיד.

קרן וולף

פרסים

לקריאה נוספת

הערות שוליים

{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
ג'יימס ג. ארתור
Listen to this article