ג'. קרול נאייש - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for ג'. קרול נאייש.

ג'. קרול נאייש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ג'. קרול נאייש
J. Carrol Naish
ג'. קארול נאייש בסרט "הזמיר מניו אורלינס", 1950
לידה 21 בינואר 1896
ניו יורק סיטי, ניו יורק, ארצות הברית
פטירה 24 בינואר 1973 (בגיל 77)
לה חויה, קליפורניה, ארצות הברית
סוגה מועדפת מערבון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 1926–1971 (כ־45 שנים)
דמות ידועה

צ'ארלי מרטין (ב"מדליה לבני"),

ג'וזפה (ב"סהרה"),
פר רובץ (ב"אנני אוקלי אשת לפידות")
עיסוק שחקן תיאטרון, שחקן קולנוע, שחקן טלוויזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס גלובוס הזהב
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'וזף פטריק קרול נאיישאנגלית: Joseph Patrick Carroll Naish;‏ 21 בינואר 1896 - 24 בינואר 1973) היה שחקן קולנוע אמריקאי זוכה פרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה הטוב ביותר ומועמד שני פרסי אוסקר על הופעותיו בסרטים "סהרה" ו"מדליה לבני".

ביוגרפיה

נאייש נולד בניו יורק סיטי לקתרין מורן ופטריק נאייש. והחל לשחק מגיל צעיר בתחילה במופעי וודוויל ולאחר מכן על בימות תיאטרון בכל רחבי העולם, בעיקר בפריס ובניו יורק שם רכש את ניסיונו הראשוני.

קריירת משחק

נאייש החל את דרכו בקולנוע בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 בתפקידי משנה עבור האוורד הוקס בדרמה "נמר כריש, מרווין לרוי בדרמה "שתי שניות" ועבור הבמאי מייקל קורטיז איתו עבד נאייש במספר סרטים כשהבולטים היו "קפטן דם, "The Charge of the Light Brigade" ו-"Front Page Woman". כמו כן שיחק בסרטו של ויליאם ולמן "בו ג'סט" בתפקיד חייל הלגיון הצרפתי רסינוף.

בתחילת שנות ה-40 זכה לחשיפה רבה יותר בזכות תפקידיו בסרטים "במורד הדרך ארגנטינה", " The Corsican Brothers" ו"דם וחול" בתפקיד לוחם השוורים גראבטו.

בשנת 1943 היה נאייש מועמד לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר על הופעתו בתור האסיר האיטלקי ג'וזפה בדרמת המלחמה " סהרה", כמו כן שיחק בתפקיד הנבל ד"ר טקה בעיבוד הקולנועי הראשון שנעשה לקומיקס "באטמן". ב-1945 זכה נאייש בפרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה הטוב ביותר והועמד בפעם השנייה לאוסקר על תפקידו בתור צ'ארלי מרטין בסרט "מדליה לבני", בשנה זו שיחק גם בדרמה של הבמאי הצרפתי ז'אן רנואר "איש הדרום" בתפקיד עובד האדמה הנרי דוורס.

בהמשך שנות ה-40 שיחק בדרמה ההיסטורית המצליחה של ויקטור פלמינג "ז'אן ד'ארק" בתפקיד ג'ון רוזן מלוקסמבורג השובה של ז'אן ד'ארק (אינגריד ברגמן), בדרמה של ג'ון פורד "הנמלט" בתור סוכן המשטרה הסמוי ובדרמה של ג'ין נגולסקו "Humoresqu".

בשנת 1950 הופיע נאייש בקומדיה המוזיקלית "אנני אוקלי אשת לפידות" בתפקיד הצ'יף האינדיאני פר רובץ, במערבון "ריו גרנדה" בתפקיד מפקד צבא האיחוד של ארצות הברית פיליפ שרידן ובמיוזיקל של נורמן טאורוג "הזמיר מניו אורלינס".

חיים אישיים

נאייש היה נשוי משנת 1929 עד למותו לשחקנית גליידיס האני, לזוג נולדה ילדה אחת ביחד. נאייש מת ב-24 בינואר 1973 ממחלת ריאות חסימתית כרונית כשהוא בן 77. נקבר ב"בית הקברות קלאברי" שבמזרח לוס אנג'לס.

על פועלו כשחקן הונצח שמו של נאייש על כוכב קולנוע בשדרת הכוכבים של הוליווד.

פילמוגרפיה

  • המיטה המלכותית (1931)
  • החיה של העיר (1932)
  • הילד מספרד (1932)
  • פריסקו ג'ני (1932)
  • נמר כריש (1932)
  • שתי שניות (1932)
  • אף אישה אחרת (1933)
  • שדה תעופה מרכזי (1933)
  • העולם השתגע (1933)
  • אן ויקרס (1933)
  • סוכן בריטי (1934)
  • חייו של הפרש הבנגלי (1935)
  • סוכן מיוחד (1935)
  • זעם שחור (1935)
  • קפטן דם (1935)
  • ימות סין (1935)
  • תשוקה (1936)
  • רמונה (1936)
  • צ'ארלי צ'אן בקרקס (1936)
  • אנתוני אדוורס (1936)
  • תחשוב מהר, מר מוטו (1937)
  • בולדוג דרומונד חוזר (1937)
  • הבת של שנגחאי (1937)
  • בולדוג דרומונד באפריקה (1938)
  • בו גסט (1939)
  • כפפות הזהב (1940)
  • במורד הדרך ארגנטינה (1940)
  • דם וחול (1941)
  • מעשיות מנהטן (1942)
  • החלילן (1942)
  • הסוד של ד"ר רנולט (1942)
  • מאחורי השמש הזורחת (1943)
  • סהרה (1943)
  • באטמן (1943)
  • לקרוא לד"ר מוות (1943)
  • גאנג-הו! (1943)
  • קול ברוח (1944)
  • השורק (1944)
  • יוצר המפלצת (1944)
  • אשת ג'ונגל (1944)
  • זרע דרקון (1944)
  • ביתו של פרנקנשטיין (1944)
  • מדליה לבני (1945)
  • המרוויח הדרומי (1945)
  • התוודות מוזרה (1945)
  • כוכב בלילה (1945)
  • הנמלט (1947)
  • ז'אן ד'ארק (1948)
  • קנדי פסיפי (1949)
  • נשיקת חצות (1949)
  • יד שחורה (1950)
  • בבקשה תאמין לי (1950)
  • אנני אוקלי אשת לפידות (1950)
  • הזמיר מניו אורלינס (1950)
  • ריו גרנדה (1950)
  • לאורך מיזורי הפרועה (1951)
  • דנבר וריו גרנדה (1951)
  • זעם עם שחר (1955)
  • שבת האלים (1955)
  • הפקודה האחרונה (1955)
  • מורד בעיר (1956)
  • זה יכול להיות הלילה (1957)
  • דרקולה נגד פרנקנשטיין (1971)
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'. קרול נאייש בוויקישיתוף


{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
ג'. קרול נאייש
Listen to this article