גאולוגיה מבנית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
גאולוגיה מבנית או גאולוגיה סטרוקטורלית היא תחום המחקר הגאולוגי העוסק בחקר מבנים גאולוגיים, ביחסים הגאומטריים ביניהם ובתהליכים שיצרו אותם. טווח הגדלים של המבנים הנחקרים רחב מאוד: בקנה-מידה גדול עוסקת גאולוגיה מבנית בהיסטוריה הגאולוגית של כדור הארץ, במעוותים ובתנועתם של לוחות טקטוניים, ובקנה-מידה קטן – בפגמים תת-מיקרוסקופיים במארג המינרלי של סלעים ובסריג הגבישי של המינרלים המרכיבים סלעים אלה.[1]
למושגי יסוד נוספים בנושא גאולוגיה, ראו פורטל הגאולוגיה |