גאולוגיה של הרי היורה
גאולוגיה של רכס הרי היורה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הרי היורה הם רכס הרים, המצוי צפונית-מערבית להרי האלפים בשטחן של צרפת ושווייץ. סלעי הרכס נוצרו בעידן המזוזואיקון לפני 65–250 מיליון שנים, ורכס ההרים עצמו נוצר לפני כ-35 מיליון שנים, בעקבות דחיקה של האלפים לכיוון מערב וקימוט הסלעים. סחיפה עזה שנגרמה בעקבות המסה של אבן גיר גילתה מחשופים מתקופה זו, ומסבירה את היעדרם של סלעים מהשלישון ומהרביעון, המצויים בעיקר באגנים הגובלים ברכס. הגאולוגיה של הרי היורה מורכבת מאוד בגלל ריבוי השכבות המרכיבות אותם. 95% מסלעי היורה הם אבן גיר וחוואר.
המבנה העמוק של היורה מוכר כתוצאה מקידוחים וממידע סייסמי שהופק במחצית השנייה של המאה ה-20, ומסייע במחקרים לחיפוש נפט ופחם בהרים ובאגן מולאס (Bassin Molassique) הסמוך, השוכן בינו לבין הרי האלפים. תוצאות מחקרים אלה סופקו על ידי חברות הנפט לבקשת גאולוגים שווייצריים בשנות ה-90 של המאה ה-20, וסיפקו הסבר לשאלות רבות הנוגעות לקימוט היורה ולגאומטריה של שכבות המשקעים והתשתית הקדומה של הרכס ושל אגן מולאס.
רכס היורה היה מוקד למחקר ענף שנערך במאות ה-18 וה-19. חוקר הטבע הגרמני אלכסנדר פון הומבולדט, שחקר את תצורות אבן הגיר העשירות במאובנים, כינה אותן בשנת 1799 "גיר היורה" (בגרמנית: Jura Kalkstein).[1] כינוי זה היווה בסיס לשמו של תור היורה (בצרפתית: Jurassique) בעידן המזוזואיקון בו נוצרו אותם סלעים, תור אותו הגדיר המדען הצרפתי אלכסנדר ברוניאר (Alexander Brongniart, 1770–1847) בשנת 1829.[2] שכבות מתור זה נחקרו לראשונה בהרי היורה, אף שהן מייצגות רק חלק מההיסטוריה הגאולוגית של הרכס.