גאוסופיה
תחום מדעי בהתהוות, וענף מתפתח מתוך הגאוגרפיה האנושית, המצביע על הקשר בין מקום גאוגרפי למתאם התרבותי חברתי האנושי הנוצר בטריטוריה ספציפית וה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
גאוסופיה (באנגלית: Geosophy) הוא תחום מדעי בהתהוות שהתפתח מתוך הגאוגרפיה האנושית ועוסק בקשר בין טריטוריה גאוגרפית ספציפית לבין המרקם התרבותי חברתי אנושי שנוצר בה[1]. הגאוסופיה בוחנת את ההשפעה ההדדית בין המקום ליושביו ולהפך (בדומה למושג 'כרונוטופ' בספרות, או המושג 'רוח המקום' או 'spirit of the place'). הגאוסופיה מתבססת על ההנחה, כי למרחב גאוגרפי או טריטוריה, קיימים מאפיינים שאינם טכניים בלבד כגון אורך, רוחב, טופוגרפיה או הרכב קרקע וצמחייה, אלא גם מאפיינים איכותניים ומהותניים נוספים. הגיאוסופיה טוענת כי ישנו אפיון מיתי לתופעות שאינן ניתנות להסברה בכלים מדעיים טכניים מקובלים, לדוגמה הרתחת מים ל-100 מעלות בניו יורק שונה מהרתחת מים ל-100 מעלות בירושלים.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
כבר בעבר היו ידועות ההשפעות ההדדיות בין המקום הגאוגרפי ליושביו. חז"ל אמרו על הזיקה בין המתגורר למקומו - "חן המקום על יושביו", וכתבו על הפסוק 'ויצא יעקב מבאר שבע', כי ביציאת הצדיק מהעיר- 'פנה זיוה פנה הדרה (של העיר)'. גם חתן פרס נובל אליאס קנטי כתב בהרחבה בספרו 'ההמון והכוח', על הקשר בין הלאום-העם היושב בטריטוריה מסוימת, לבין הטריטוריה ומאפייני הטריטוריה עליה הוא יושב. כך כתב למשל על השפעת ה'יער הגרמני' האנכי או 'עצי היער', על אופיו ה'ישר' של העם הגרמני ועוד.