גוסטב ואסה, מלך שוודיה
ממלכי שוודיה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
גוסטב הראשון (בשוודית: Gustav I, נולד בשם גוסטב אריקסון (Eriksson) למשפחת האצולה ואסה (Vasa) ומאוחר יותר נודע בשם גוסטב ואסה; 12 במאי 1496[1] – 29 בספטמבר 1560) היה מלך שוודיה מ-1523 ועד מותו. לפני כן, משנת 1521 ועד המלכתו הוא היה "מגן הממלכה" (Rikshövitsman) במהלך מלחמת העצמאות השוודית המתמשכת כנגד כריסטיאן השני, מלך דנמרק. כמי שהיה בתחילה אלמוני, גוסטב ואסה הנהיג את תנועת המרד בתקופה שלאחר טבח סטוקהולם, שבו נספה אביו. בחירתו של גוסטב כמלך ב-6 ביוני 1523 וכניסת הניצחון שלו לסטוקהולם, אחד עשר ימים לאחר מכן, סימנו את קץ עידן המונרכיה הנבחרת של שוודיה של ימי הביניים, את קיצו של איחוד קאלמאר ואת ראשיתה של המונרכיה העוברת בירושה תחת בית ואסה ויורשיו, כולל בית המלוכה הנוכחי, בית ברנדוט.
לידה |
12 במאי 1496 טירת רידבוהולם, אופלנד, שוודיה | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
29 בספטמבר 1560 (בגיל 64) סטוקהולם, שוודיה | ||||||||
מדינה | שוודיה שוודיה | ||||||||
מקום קבורה | קתדרלת אופסלה, אופסלה, שוודיה | ||||||||
השכלה | אוניברסיטת אופסלה | ||||||||
בת זוג |
קתרין מזאקסה לונברג (1535-1531) מרגרט ליונהבורד (1551-1536) קתרינה סטנבוק (1560-1552) | ||||||||
שושלת בית ואסה | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
פרסים והוקרה | |||||||||
אביר במסדר סן-מישל | |||||||||
חתימה | |||||||||
כמלך, הוכיח גוסטב את עצמו כשליט חידתי בעל קווי אופי אכזריים לא פחות מקודמיו. הוא דיכא בברוטליות מרידות שהתרחשו לאחר מכן (שלוש בדלרנה, חבל ארץ שהיה מקור התמיכה הראשון שלו לתביעת הכתר, אחת בוסטרגוטלנד (Västergötland) ואחת בסמולנד). הוא פעל להעלאת המיסים, לסיום הפיאודליזם ולהבאתה של הרפורמציה הפרוטסטנטית לשוודיה. הוא החליף את זכויות היתר של בעלי הקרקעות המקומיים, האצולה והכמורה, במושלים ובישופים שמונו על ידי הממשל המרכזי. תקופות שלטונו בת ה-37 שנים, שהייתה הארוכה ביותר בשוודיה למלך בוגר (להוציא את גוסטב החמישי ואת קרל השישה עשר גוסטב), עמדה בסימן לא רק של מיגורה של העליונות הדנית, אלא גם של זו של הכנסייה הקתולית, שנכסיה הולאמו ושבמקומה הוקמה הכנסייה הלותרנית של שוודיה תחת שליטתו. הוא היה מלך הראשון יליד שוודיה ששלט שלטון יחיד והיה איש תעמולה ובירוקרט מיומן. יריבו הראשי, כריסטיאן, הגדיר אותו כ"מלך הרודן" והרפתקאותיו הדמיוניות בתקופת המאבק לעצמאות עדיין מסופרות עד היום. שלושת בניו, אריק הארבעה עשר, יוהאן הארבעה עשר וקרל התשיעי, כולם מלכו אחריו בתקופות שונות.
לימים הוכר גוסטב ואסה כמייסדה של שוודיה המודרנית, אבי האומה. הוא אהב להשוות עצמו למשה. כאדם, היה גוסטב ידוע כמי שנקט בשיטות אכזריות ובעל מזג רע, אך גם כחובב מוזיקה וכאדם שנון ובעל יכולת לתמרן ולהשמיד את מתנגדיו. הוא ייסד את התזמורת הוותיקה ביותר בעולם שקיימת עד היום, התזמורת השוודית המלכותית (Kungliga Hovkapellet). דוחות משק הבית המלכותיים מ-1526 מונים שנים עשר נגנים, כולל נגני כלי נשיפה וטימפני, אך לא נגני כלי מיתר.[2] כיום זוהי התזמורת של האופרה המלכותית השוודית.