גישת הקונפליקט החברתי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
גישת הקונפליקט החברתי היא פרדיגמת על המאגדת אוסף של תאוריות בסוציולוגיה ובפילוסופיה החברתית, שמשותפת להן ההנחה כי הכוח הבסיסי הפועל בחברה הוא מאבק בין קבוצות חברתיות ובין יחידים על השגת חלק גדול ככל הניתן מהמשאבים המשותפים. תאוריות אלו מדגישות את חשיבותם של אינטרסים של קבוצות שונות ואת מאבקי הכוח ביניהן כדרך להבין תהליכים חברתיים. משאבים אלה יכולים להיות, למשל, ממון, אולם עשויים להיות גם סטטוס או הון תרבותי. המחקרים שיוצאים מגישה זו נוטים להיבדל זה מזה באופן המאבק, במשך המאבק, באינטנסיביות של המאבק, בזהות הקבוצות הנאבקות ובמשאבים עליהם המאבק מתבצע. מה שמשותף לגישות, כאמור, זה שהן מציבות לא הסכמה או פעולה הרמונית בחברה במרכז, אלא מאבקים וקונפליקטים כבסיס שסביבו מתנהלת החברה. פעמים רבות התיאוריות שיוצאות מגישה זו נושאות באופי אמנציפטורי, אולם אין הכרח שתאוריות קונפליקט יהיו אמנציפטוריות שכאלה.