גלוני חול
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
גלוני חול מוגדרים בגאוגרפיה פיזית כתצורת נוף חולית דמוית רכסים חוליים ישרים קטנים (עד 1 ס"מ גובהם ועד 30 ס"מ המרחק בין שיאו של גלון אחד לאחר), א-סימטריים, אחידים ומסודרים הנמצאים על גבי כל דיונה וערימת חול חופשי.
גלוני חול נוצרים באמצעות הרוח בתהליך של סחיפה אאולית (הסעה באמצעות הרוח) המתרחשת כשגרגרי חול נכנסים לתנועה במצב בו מהירות הרוח עולה מעבר לסף מסוים, כתלות בגודל הגרגר, כוחות הסחיפה של הרוח גוברים על הכוחות השואפים להשאיר את הגרגר במקומו (כוח הכבידה, קוהזיה וחיכוך) בנוסף קיימת תלות במאפייני השטח. זוהי תופעה שאיננה קבועה בנוף ומשתנה תדיר כתלות במשטר הרוחות הקיים באותה נקודת זמן. קצב היווצרות גלוני החול הוא מהיר והתהליך נמשך פחות מרבע שעה.
מאחר שגלוני החול ניצבים לכיוון הרוח, הימצאותם על גבי משטח חולי מסוים מהווה אינדיקציה לכיוון הרוח האחרונה.
תפוצתם של גלוני החול בישראל היא בנגב הצפון-מערבי, במישור החוף הדרומי ובחולות כסוי.
בטבע קיימים מופעים נוספים של גלוני חול בחופים חוליים, יבשים ונטולי צמחייה לאחר גאות, וכן בקרקעיות ים חוליות, אך מנגנון ההיווצרות שלהם אינו איאולי.