גרימסווטן
הר באיסלנד / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
גרימסווטן (באיסלנדית: Grímsvötn – תעתיק מדויק יותר גרימסוואך,[2] משמעות השם: "המים של גרימס") הוא הר געש תת-קרחוני פעיל מסוג קלדרה השוכן בצדו הצפון-מערבי של קרחון ואטניוקול (Vatnajökull) בדרום-מזרח איסלנד מתחת לכיפת הקרח ואטנאיוקוטל. בשם גרימסווטן קרויים גם אגמי לוע תת-קרחונים המצויים מעל תא המאגמה של הר הגעש. גובהו 1,725 מטרים מעל פני הים.
מידע כללי | |
---|---|
סוג הר | קלדרה פעילה |
גובה | 1,725 מטר |
מדינה | איסלנד איסלנד |
מיקום | כיפת הקרח ואטנאיוקוטל |
רכס הרים | פנים איסלנד |
מספר הר געש | =1703-01[1] |
התפרצות אחרונה | 21 במאי 2011 |
קואורדינטות | 64°25′00″N 17°20′00″W |
(למפת איסלנד מוגדלת) (למפת איסלנד רגילה) | |
גרימסווטן הוא הר געש בזלתי המתפרץ בתדירות הגבוהה ביותר מבין כל הרי הגעש של איסלנד. ההר הוא חלק ממערכת סדקים שכיוונה צפון-מזרח – דרום-מערב. מערכת הסדקים של לאקי – שהתפרצותה העזה בשנים 1784-1783 גרמה לשינוי אקלים באירופה – היא חלק מאותה מערכת סדקים. גרימסווטן התפרץ גם הוא באותה עת, אך התפרצותו נמשכה זמן רב יותר, עד 1785. כיוון שרוב שטחו של הר הגעש שוכן מתחת לוואטניוקול, מרבית התפרצויותיו היו תת-קרחוניות, ופעולת הגומלין שבין המאגמה למי הפשרת הקרחון גורמת להתפרצות פריאטו-מגמטית עזה.
ב-21 במאי 2011 החל ההר להתפרץ. עמוד ההתפרצות הגיע לגובה של 12 קילומטרים כשהוא מלווה ברעידות אדמה, והשבית באופן חלקי טיסות באיסלנד, גרינלנד, סקוטלנד, נורווגיה, אירלנד ואנגליה ב-22 עד 24 במאי. עד ל-25 במאי היה מדד התפרצות הגעשית של התפרצות זו גבוה ממדד ההתפרצות של אייאפיאטלאייקוטל ב-2010. ההתפרצות נפסקה ב-25 במאי 2011, בשעה 02:40 (זמן מקומי).[3]