גרמניה שנת אפס
סרט משנת 1948 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
גרמניה שנת אפס (באיטלקית: Germania, anno zero) הוא סרטו של רוברטו רוסליני משנת 1948 שחתם את "טרילוגיית המלחמה" המפורסמת שלו (שני הסרטים האחרים היו פאיזה ורומא עיר פרזות). עלילת הסרט גרמניה שנת אפס מתרחשת בגרמניה שאחרי מלחמת העולם השנייה בניגוד לשאר סרטיו ולסרטי הנאו-ריאליזם האיטלקי שמתרחשים באיטליה.
כרזת הסרט | |
בימוי | רוברטו רוסליני |
---|---|
הופק בידי | רוברטו רוסליני; סאלבו ד'אנג'לו |
תסריט | רוברטו רוסליני; מקס קולפה; סרג'ו אמידיי |
עריכה | ארלדו דה רומא |
שחקנים ראשיים |
ארנסט פיטצ'או אדולף היטלר פרנץ אוטו-קרוגר Jo Herbst |
מוזיקה | רנצ'ו רוסליני |
צילום | רוברט ג'וליארד |
מדינה | איטליה |
חברת הפקה | UGC |
חברה מפיצה | G.D.B. Film |
הקרנת בכורה | 1 בדצמבר 1948 |
משך הקרנה | 78 דקות |
שפת הסרט | גרמנית; אנגלית; צרפתית |
סוגה | סרט דרמה, סרט אמנותי |
פרסים | |
סרט קודם |
פאיזה (1946) רומא עיר פרזות (1945) |
דף הסרט ב־IMDb | |
פרט לכך הסרט מהווה סרט נאו-ריאליזם קלאסי ורוסליני משתמש בו בשחקנים מקומיים, לא מקצועיים, מונולוגים פשוטים, תאורה טבעית ואת התפאורה עצמה מהוות חורבות ברלין שאחרי המלחמה. האתרים שבהם צולם הסרט דרמטיים ביותר ומציגים לצופה את ההפצצות הכבדות שספגה העיר ואת המאבק האנושי להמשיך ולהתקיים לאחר נפילתו של הרייך השלישי.
סצנת הסיום של הסרט נחשבת לאחד מרגעי השיא של הנאו-ריאליזם האיטלקי. עמוס גיתאי ציין סצנה זו כאחת מסצינות האלימות שהותירו בו את החותם המשמעותי ביותר.