דאיזם
השקפה פילוסופית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דֶאִיזְם הוא השקפה פילוסופית על אודות רעיון האלוהות. היא דוגלת בקיומה של מציאות מטאפיזית ראשונית-נצחית, הקודמת לכל מציאות טבעית אשר בראה (ללא סיבה ידועה) את היקום. על פי השקפה זו, מאז הבריאה או המפץ הגדול, ממשיך היקום לפעול על-פי חוקי הפיזיקה, ללא התערבות אלוהית. לחלופין, התערבותו נסתרת ומעטה בהשוואה עם תפיסות אחרות של מושג האלוהות כמו בתפיסות דתיות-תאיסטיות.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: משפטים ארוכים מאד ועתירי פסיקים. התוצאה היא טקסט לא נגיש. | |
מבחינה אידאולוגית, נהוג לחלק את הדאיזם לקלאסי ומודרני.
הדאיזם הקלאסי נטה לגישה אינטואיטיבית כדי לבסס את טענתו בדבר קיומה של מציאות מטאפיזית האחראית לקיום המוכר. מציאות זו בראה את הקיום המוכר בצורתו האופיינית כמערכת טבעית, והיא אינה מתערבת בו, או בגורל האדם, באופן המפר את חוקי הפיזיקה, כמו למשל דרך "נס גלוי", אף שקיימת עדיין אפשרות של התערבות "נסתרת".
הדאיזם המודרני ניסה להתבסס על ראיות, או אישושים לוגיים וידע כבסיס לטענה לקיום מניע ראשון, תוך שימוש בטיעונים פילוסופיים מחוץ לגבולות הפרדיגמה הנטורליסטית בכל מה שקשור במקורה ואופייה של המציאות. גישה זו נקטה עמדה של אגנוסטיות (חוסר ודאות), ולעיתים איגנוסטיות (חוסר משמעות) בנוגע לטענה לאפשרות של התערבות מצד גורם ראשוני כזה במציאות.
המניע הראשון, או המקור הראשון, אפשר שיכונה "אלוהים" (God). יחד עם זאת, דאיסטים שסלדו מכינוי זה טענו שהוא מטה (או מטעה לחשוב) שמדובר באחד מאלוהי הדתות, במיוחד אלה האברהמיות. משום שהם שוללים את את קיומם של אלה. בעוד שבדאיזם הקלסי ההגדרה קשיחה יחסית, הנחות היסוד המהותיות של הדאיזם המודרני גמישות יותר.
ערך זה מתייחס לדאיזם המודרני אם לא צוין אחרת.