For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for דב נוי.

דב נוי

דב נוי
דב נוי
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 20 באוקטובר 1920
קולומיאה, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בספטמבר 2013 (בגיל 92)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 29 בספטמבר 2013 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג תמר נוי (1997) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס ביאליק (2002) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דב נוי (נוימן) (20 באוקטובר 1920 - 29 בספטמבר 2013) היה פרופסור לספרות ופולקלור אשר התמחה בחקר הספרות העממית. חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל (2002) ופרס ישראל לחקר הספרות (2004).

ביוגרפיה

נוי נולד בקולומיאה שבגליציה, פולין (בימינו חלק מאוקראינה) למשפחה ציונית. אחיו הצעיר מאיר נוי היה לימים מלחין ומוזיקולוג ישראלי. למד בחדר, בילדותו קיבל חינוך עברי מפי המשורר שמשון מלצר, ולאחר מכן למד בגימנסיה פולנית. הוא שאף ללמוד רפואה, אולם כשראה את האנטישמיות ששררה אז בלבוב, החליט ב-1938 ללמוד בארץ ישראל ועלה אליה (בני משפחתו, פרט לו ולאחיו, נספו בשואה). הוא למד באוניברסיטה העברית תלמוד, תולדות עם ישראל ומקרא. בשנים 19411945, בעת מלחמת העולם השנייה, שירת בצבא הבריטי בחיל ההנדסה המלכותי. לאחר מכן עשה תואר שני באוניברסיטה העברית, וב-1947 שימש כמורה במחנות המעצר בקפריסין והפעיל שם גם פעולות תרבות. בשנים 19491952 ערך ביחד עם שמשון מלצר את השבועון "דבר לילדים",[1] וכן היה חבר מערכת "דבר". בשנים 1952–1954 למד פולקלור, ספרות השוואתית ואנתרופולוגיה באוניברסיטת ייל ובאוניברסיטת אינדיאנה, בעזרת מלגה מטעם ממשלת ארצות הברית.[2] עבודת הדוקטור שלו באוניברסיטת אינדיאנה, בהנחיית סטית תומפסון, עסקה בספרות התלמודית ("Motif-Index of Talmudic-Midrashic Literature").

לאחר שובו לישראל ב-1954, החל ללמד בחוג לספרות עברית ובחוג ליידיש באוניברסיטה העברית ולאחר מכן גם באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטאות אחרות בישראל ובחו"ל, בעיקר בנושאי אגדות, סיפורי עם ופולקלור עממי. כמו כן, הרצה ברדיו בנושאי מחקריו.[3] במקביל, החל לאסוף ולתעד סיפורי עם ומסורות שהביאו אתם העולים החדשים מכל העדות, הן אלה שבאו מאירופה והן אלה שהגיעו ממדינות ערב. הוא הקים לשם כך בחיפה ב-1955 את "ארכיון הסיפור העממי בישראל" (אסע"י) (המצוי כיום באוניברסיטת חיפה; ב-2011 נקרא על שמו[4]), שבו מתועדים כיום קרוב ל-24,000 סיפורים. הוא ניהל בעיר במשך שנים רבות את המוזיאון לאתנולוגיה ולפולקלור וכן הקים באוניברסיטה העברית את "המרכז לחקר הפולקלור", כדי לתעד מסורות ומנהגים של העולים וותיקי הארץ.

נוי כתב וערך כ-60 ספרים, שעוסקים בחקר סיפורי העם בעולם היהודי והלא-יהודי ובעדות ישראל השונות, כולל אגדות וסיפורים מהתלמוד והמדרש. מחקריו הקנו לו שם עולמי בחקר הפולקלור והספרות העממית, והוא נחשב אחד מבכירי חוקרי סיפורי העם היהודיים והעבריים.

בנישואיו השניים היה נשוי לד"ר תמר נוי לבית יזרעאלי עד פטירתה בקיץ 1997. אב לשלושה בנים: יזהר נוי, עמוס נוי, חוקר פולקלור כמו אביו, עיתונאי ואיש היי-טק בעברו, וחיים נוי, פרופסור בחוג ללימודי תיירות במכללה האקדמית אשקלון.[5] הוא נפטר בשנת 2013.[6]

ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית[7].

ספריו

ספר יובל לכבודו

לקריאה נוספת

  • גלית חזן-רוקם, "בין אחדות לריבוי: דב נוי כחוקר הספרות העממית באגדת חז"ל", הספרות 30/31 (1981), 192-184.
  • 'Noy, Dov,' in: Who's Who in Israel and Jewish Personalities from All Over the World, 1985, p. 244.
  • Galit Hasan-Rokem, 'Textualizing the Tales of the People of the Book: Folk Narrative Anthologies and National Identity in Modern Israel,' Prooftexts 19,1 (1999) 71-82. (הופיע גם בתוך: The Anthology in Jewish Literature (2004), 324-334)

ביבליוגרפיה של כתביו:

  • עדנה היכל, 'רשימת כתבי דב נוי בחקר הפולקלור והאגדה התלמודית-המדרשית', בתוך: מחקרים באגדה ובפולקלור יהודי (תשמ"ג), עמ' יא–ל.
  • עדנה היכל, 'כתבי דב נוי בחקר הפולקלור והאגדה התלמודית-המדרשית (רשימה שנייה)', מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי יג–יד (תשנ"א–תשנב), 11–18.

קישורים חיצוניים

מפרי עטו:

הערות שוליים

  1. ^ בקייטנות לילדי עולים, דבר, 11 באוגוסט 1950; אנשים ומעשים, דבר, 9 באוקטובר 1951.
  2. ^ אנשים ומוסדות, דבר, 24 ביולי 1952; דב נוי מעורכי דבר לילדים זכה בסטיפנדה, דבר, 23 בנובמבר 1952.
  3. ^ פינת המאזין, דבר, 1 ביולי 1955.
  4. ^ שירי לב-ארי, ארכיון הסיפור העממי ייקרא ע"ש דב נוי, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2011.
  5. ^ עליו ראו: חיים נוי באתר האגודה האנתרופולוגית הישראלית
  6. ^ מודעת אבל
  7. ^ ארכיון דב נוי (ARC. 4* 2016), באתר ספרייה הלאומית.
  8. ^ אריאנה מלמד, אוצרו של סבא מאה סיפורים וסיפור מפי יהודי ספרד, חדשות, 5 בדצמבר 1989
{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
דב נוי
Listen to this article

This browser is not supported by Wikiwand :(
Wikiwand requires a browser with modern capabilities in order to provide you with the best reading experience.
Please download and use one of the following browsers:

This article was just edited, click to reload
This article has been deleted on Wikipedia (Why?)

Back to homepage

Please click Add in the dialog above
Please click Allow in the top-left corner,
then click Install Now in the dialog
Please click Open in the download dialog,
then click Install
Please click the "Downloads" icon in the Safari toolbar, open the first download in the list,
then click Install
{{::$root.activation.text}}

Install Wikiwand

Install on Chrome Install on Firefox
Don't forget to rate us

Tell your friends about Wikiwand!

Gmail Facebook Twitter Link

Enjoying Wikiwand?

Tell your friends and spread the love:
Share on Gmail Share on Facebook Share on Twitter Share on Buffer

Our magic isn't perfect

You can help our automatic cover photo selection by reporting an unsuitable photo.

This photo is visually disturbing This photo is not a good choice

Thank you for helping!


Your input will affect cover photo selection, along with input from other users.