דו"ח קילגור-מטאס
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דו"ח קילגור-מטאס פורסם לראשונה ביולי 2006[1] ועודכן בפברואר 2007[2][3], ב-2016 וב-2018. הדו"ח הוא סיכום של חקירה בדבר האשמות על קצירת איברים מאנשים חיים בסין, ועוסק בקצירת איברים לכאורה שמבצעים שליחי הממשל הסיני במתרגלי פאלון גונג בעודם בחיים. הדו"ח קובע כי "קצירת האיברים אכן מתרחשת עד עצם היום הזה ובאופן נרחב".
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
הדו"ח נכתב ונערך על ידי דייוויד קילגור (אנ'), חבר הפרלמנט של קנדה ולשעבר תת-שר החוץ של קנדה, ועל ידי דייוויד מטאס (אנ'), עורך דין קנדי לזכויות אדם בינלאומיות.
החקירה נמשכת ובמהלך השנים הדו"ח התעדכן מספר פעמים בעקבות חדשות שהצטברו אצל מחבריו (כאמור, העדכון האחרון הוא משנת 2018).
את הכנת הדו"ח יזמה הקואליציה לחקר רדיפת הפאלון גונג (אנ') (CIPFG), לאחר שהועלו טענות כי מתרגלי הפאלון גונג הפכו בחשאי לקרבנות של קצירת איברים בניגוד לרצונם, בבית החולים סו-ג'יאה-טון (אנ')[4] המתמחה במחלות כלי דם. בדו"ח, המבוסס על ראיות נסיבתיות, הגיעו החוקרים למסקנה כי "קצירת איברים בכפייה ממתרגלי פאלון גונג חיים, התקיימה בקנה מידה רחב ומתקיימת גם כיום". סין מכחישה את הטענות[5].
בדו"ח הראשון שפורסם ב-6 ביולי 2006 נכתב כי "מקור האיברים ל-41,500 השתלות שנערכו בשנים 2005–2000 אינו מוסבר", וגם כי "קצירת איברים בכפייה ממתרגלי פאלון גונג חיים התקיימה בקנה מידה רחב ומתקיימת כיום". מנפרד נוואק, מפקח מיוחד של האו"ם לנושא עינויים, אמר במרץ 2007 כי שרשרת הראיות שקילגור ומטאס תיעדו הראתה תמונה קוהרנטית ומעוררת דאגה"[6]. ועדת האו"ם נגד עינויים המשיכה במעקב ופנתה למשטר הסיני בנובמבר 2008 בבקשה לקבל "הסבר מלא לגבי מקור האיברים להשתלות", זאת במטרה לחקור את הטענות לגבי קצירת האיברים ולנקוט באמצעים נגד אלו שביצעו את ההפרות כדי להעמידם לדין[7].
יחד עם זאת, היו גם קולות אחרים. בארצות הברית, ד"ר תומאס לום מיחידת המחקר של הקונגרס טען כי דו"ח קילגור-מטאס התבסס בעיקר על מסקנות נסיבתיות, בלי להציע עדויות חדשות או עדויות שהושגו באופן עצמאי. הוא טען עוד כי אמינותן של רבות מעדויות המפתח מוטלת בספק.
חוקרים אחרים, כמו למשל איתן גוטמן, חיזקו את דו"ח קילגור-מטאס[8][9]. גוטמן העריך כי מספר מתרגלי הפאלון גונג העצורים בכל זמן נתון נע בין 450,000 למיליון. הוא העריך כי עשרות אלפים מהם היו כנראה מיועדים לקצירת איברים.
בעת פרסום הדו"ח הראשוני ב-6 ביולי 2006, הצהירו פקידים סינים כי סין פועלת בהתאם לעקרונות ארגון הבריאות העולמי, האוסרים מכירת איברים אנושיים ללא הסכמה בכתב של התורם. הם דחו את ההאשמות[10] וגינו את הדו"ח כ"הכפשות המבוססות על שמועות ועל האשמות שווא", והוסיפו כי הממשלה הסינית כבר חקרה את הטענות האלו ומצאה אותן חסרות בסיס[11][12]. בין הגופים הבינלאומיים שהביעו דאגה מהנושא נמנית גם הקרן האמריקנית הלאומית לכליות, שהכריזה כי היא "מודאגת עמוקות" מהטענות המובאות בדו"ח[13].
הדו"ח נאסר לפרסום ברוסיה ובסין[14].
בשנת 2009 פרסמו מחברי הדו"ח את הספר "קציר הדמים, הרצח של הפאלון גונג עבור איבריהם"[15][16][17], גרסה מעודכנת של הדו"ח, ובאותה שנה הם קיבלו פרס מטעם האגודה הבינלאומית לזכויות אדם[18][19].