דוד בן-גוריון
ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של מדינת ישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין; ⓘ?; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
דוד בן־גוריון, 1960 | |||||||||
לידה |
16 באוקטובר 1886 י"ז בתשרי ה'תרמ"ז האימפריה הרוסית פלונסק, האימפריה הרוסית | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
1 בדצמבר 1973 (בגיל 87) ו' בכסלו ה'תשל"ד ישראל רמת גן, ישראל | ||||||||
שם לידה | Давид Йосеф Грин | ||||||||
מדינה | ישראל ישראל | ||||||||
תאריך עלייה |
ט"ז באלול ה'תרס"ו 6 בספטמבר 1906 | ||||||||
מקום קבורה | ישראל מדרשת בן-גוריון, שדה בוקר | ||||||||
השכלה | |||||||||
מפלגה | מפא"י, רפ"י, ח"כ יחיד, הרשימה הממלכתית | ||||||||
דת | יהדות | ||||||||
בת זוג | פולה מונוייס | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
פרסים והוקרה | |||||||||
| |||||||||
בן־גוריון היה איש העלייה השנייה, ממנהיגי תנועת העבודה, חבר במפלגות פועלי ציון ואחדות העבודה, מזכירה הכללי השני של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ומנהיגה הראשון של מפא"י.
בתפקידיו כיושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית ויושב ראש ההנהלה הציונית, עמד בראש הנהגת היישוב העברי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ובתפקידו כיושב ראש מנהלת העם מילא תפקיד מרכזי בניסוח מגילת העצמאות, היה הראשון לחתום עליה והכריז ב־14 במאי 1948 על הקמת מדינת ישראל. עם הקמת המדינה החל לפעול למען הממלכתיות, ובזמן מלחמת העצמאות החליט על פירוק המחתרות, וחתם על הפקודה להקמת צה"ל. על מנת לקיים צבא ממלכתי אחד, הורה על הפגזת האונייה אלטלנה ועל פירוק מטה הפלמ"ח.
הוא הנהיג את מדינת ישראל כראש הממשלה וכשר הביטחון במשך עשור וחצי עד 1963 (מלבד פסק זמן בן כשנתיים, בשנים 1953–1955). כראש הממשלה הראשון היה אחראי במידה רבה על עיצוב דמותה הדמוקרטית של ישראל, על אופי יחסי הגומלין בין מגזרים שונים בחברה הישראלית, ועל עיצוב מנגנוני הביצוע של רבים ממשרדי הממשלה. במהלך כהונתו נחתם הסכם השילומים עם גרמניה המערבית, נערכה מלחמת סיני, הוקם הכור הגרעיני בדימונה, ונקלטו מאות אלפי עולים. לאחר התפטרותו מראשות הממשלה ופרישתו ממפא"י, הקים ב־1965 את רשימת פועלי ישראל (רפ"י). ב־1970 פרש מהחיים הפוליטיים.