דוד סמילנסקי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד סמילנסקי ואשתו הראשונה בלומה | |
לידה |
יולי 1875 כ"ו בתמוז תרל"ה בלוזריה, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
3 בנובמבר 1953 (בגיל 78) תל אביב |
מדינה |
ישראל ![]() |
מקום קבורה |
בית הקברות טרומפלדור ![]() |
עיסוק | סופר, פובליציסט, פעיל ציוני |
מפלגה | מפלגת הירוקים |
| |
![]() ![]() |
דוד סמילנסקי (כ"ו בתמוז תרל"ה, יולי 1875, בלוזריה, פלך קייב, האימפריה הרוסית – 3 בנובמבר 1953, כ"ה בחשוון תשי"ד, תל אביב) היה סופר עברי ופובליציסט, פעיל ציוני, ממייסדי תל אביב, חבר הוועד הראשון של העיר ועובד עיריית תל אביב.
קורות חיים
נולד בשנת 1875 בעיירה בלוזריה, הסמוכה לקייב שבאוקראינה (אז באימפריה הרוסית), וגדל בעיר רוטמיסטרובקה. עלה לארץ ישראל לראשונה בשנת 1891 והתמקם ביפו. משם עבר לעבוד ביקב המושבה ראשון לציון, ולאחר מכן עבר עם משפחתו לחדרה והיה בין מייסדי המושבה. מחדרה שב לרוסיה יחד עם אחיינו מאיר-סיקו לאחר שלקה בקדחת צהובה. שימש בפקידות גם בתנועה הציונית, והיה עוזרו של זאב טיומקין, בעת פעילותו בייליזבטגרד.
בשנת 1902 נישא לשרה בלומה, בתו של ניסן בלוצרקובסקי.[1] בני הזוג היו הורים לבן, שמעיה.
בשנת 1906 עלה סמילנסקי לארץ בשנית, הפעם כאיש עסקים. הוא היה שותף בחברת "עתיד" (לימים, "שמן תעשיות"), שלהּ היו מפעלים בחיפה, בלוד וביפו, וכך הצטרף לחמשת המייסדים של שכונת אחוזת בית (יחד עם מאיר דיזנגוף, יחזקאל דנין (סוכובולסקי), עקיבא אריה ויס ויצחק חיותמן), הראשונה לשכונות תל אביב. בנה את ביתו ברחוב יהודה הלוי 30.
במשך שנים היה מנהל החשבונות של גימנסיה הרצליה. היה מראשוני החברים במועצת העיר תל אביב. בשנת 1920 התמנה למפקח כללי בעיריית תל אביב, ומשנת 1927 עד פרישתו כיהן כמנהל מפעלי המאור והמים של העירייה. סמילנסקי גם שימש החל מיסודו ב-1923 כיושב ראש מועצת האופרה הארצישראלית, וכיהן כנשיא בני ברית וארגון הבונים החופשיים. כן היה חבר מועצת המנהלים של חברת גאולה.
בשנת תרפ"ג נפטרה אשתו בלומה, ובשנת תרפ"ד נישא בשנית, לעסקנית ד"ר מרים קיסילובה-סמילנסקי.[2]
סמילנסקי נפטר בביתו בשנת 1953, בגיל 78. נקבר בבית הקברות טרומפלדור.
סמילנסקי היה אחיו של זאב סמילנסקי ודודו של ס. יזהר. הוא היה אחיינם של משה סמילנסקי ושל מאיר-סיקו סמילנסקי.
יצירתו
ראשית כתיבתו של דוד סמילנסקי הייתה ברוסית, אך כמעט בו בזמן החל גם לכתוב בעברית. הוא פרסם מאמרים רבים בעיתונות הציונית העברית וגם ברוסית. דבריו כונסו עוד בחייו, בשנת 1942, ויצאו בשנית בשנת 1958.
ספריו
- עם בני דורי: פרקי זכרונות ודמויות אישים, תל אביב: הוצאת ידידים, תש"ב 1942.
- עם בני ארצי ועירי: פרשות אישים ופרקי זכרונות, תל אביב: הוועד הצבורי להוצאת כתביו של דוד סמילנסקי והוצאת מסדה, תשי"ח. (ההמשך ל"עם בני דורי")
- עיר נולדת: סיפורן של תל אביב וארץ-ישראל בתקופת העלייה השנייה, על פי מכתביו של דוד סמילנסקי כפי שפורסמו בעיתונות ברוסיה; ערך, הוסיף הקדמה וההדיר: יוסף כץ, ייעוץ מדעי: יהושע בן אריה, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשמ"א 1981.
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.