דונלד דייווידסון
פילוסוף אמריקאי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דונלד הרברט דייווידסון (באנגלית: Donald Herbert Davidson; 6 במרץ 1917 – 30 באוגוסט 2003) היה פילוסוף אמריקאי. הוא שימש פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי משנת 1981 עד 2003 לאחר שהחזיק משרת מרצה באוניברסיטת סטנפורד, אוניברסיטת רוקפלר, אוניברסיטת פרינסטון ואוניברסיטת שיקגו. דייווידסון היה ידוע באישיותו הכריזמטית ובעומק מחשבתו.[1] עבודתו השפיעה רבות בתחומים רבים של פילוסופיה מ-1960 ואילך, בעיקר בתחומי הפילוסופיה של הנפש, הפילוסופיה של השפה ותאוריית הפעולה (אנ'). דייווידסון היה פילוסוף אנליטי, ורוב השפעתו קשורה במסורת זו. עבודתו משכה תשומת לב אל פילוסופיה קונטיננטלית, במיוחד לתורת הספרות ולתחומים קשורים.[2]
לידה |
6 במרץ 1917 ספרינגפילד, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
30 באוגוסט 2003 (בגיל 86) ברקלי, ארצות הברית |
השקפה דתית | אתאיזם |
מקום לימודים | אוניברסיטת הרווארד, Staten Island Academy |
מנחה לדוקטורט | וילארד ואן אורמאן קוויין |
מוסדות |
|
מונחה לדוקטורט | סטיבן יבלו, מייקל בראטמן |
תחומי עניין | פילוסופיה |
עיסוק | פילוסוף, מרצה באוניברסיטה |
מדינה | ארצות הברית |
פרסים והוקרה |
מלגת גוגנהיים (1973) פרס ז'אן ניקו (1995) פרס הגל (1991) Carus Lectures (1980) |
עיקר פרסומיו היו מאמרים קצרים ותמציתיים שלא הסתמכו במפורש על תאוריה כוללת. עם זאת, לעבודתו אופי אחיד, ובמחקריו בתחומים שונים הסתמך על אותן שיטות ורעיונות, באופן שקשר שורה של בעיות שאינן קשורות לכאורה, ובשילוב עבודתם של פילוסופים רבים אחרים. הוא פיתח את שיטת הסמנטיקה המותנית באמת (truth-conditional semantics) (אנ'), תקף את הרעיון של אירועים מנטליים והציגם כנשלטים על ידי חוקים פסיכולוגיים קפדניים. הוא דחה את התפיסה של הבנה לינגוויסטית כקשורה למוסכמות או חוקים, וטבע את המימרה המפורסמת ש"אין דבר כזה 'שפה', לא אם שפה היא מה שהרבה פילוסופים ובלשנים משערים. לכן השפה אינה דבר שניתן ללמוד, להתמחות בו או להיוולד עמו." עבודתו הפילוסופית בכללותה עוסקת באופני התקשורת של בני האדם זה עם זה.