דוקשיצה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| |||
| בית כנסת בדוקשיצה בראשית המאה ה-20 | |||
| מדינה |
 בלארוס | ||
|---|---|---|---|
| וובלסט |
 ויטבסק | ||
| ראיון | דוקשיצה | ||
| גובה | 204 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיירה | 6,900 (נכון ל־1 בינואר 2020) | ||
| קואורדינטות | 54°53′00″N 27°46′00″E / 54.883333333333°N 27.766666666667°E | ||
| אזור זמן | UTC+3 | ||
| http://dokshitsy.vitebsk-region.gov.by/ | |||
דוקשיצה או דוקשיץ (בבלארוסית: Докшыцы, דוקשיצי; בפולנית: Dokszyce; ביידיש: דאקשיץ) היא עיירה במחוז ויטבסק שבבלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
תולדות היישוב
דוקשיצה נזכרת לראשונה בשנת 1407, עת השתייכה לדוכסות הגדולה של ליטא. במהלך מלחמת ליבוניה הפך אזור העיירה לאחד ממעוזיו העיקריים של סטפאן באטורי.
בחלוקת פולין השנייה בשנת 1793 נכלל היישוב בתחום האימפריה הרוסית, ובשנת 1795 קיבל מעמד עירוני. בשנת 1921 נכלל היישוב במחוז וילנה שבשטח הרפובליקה הפולנית השנייה.
יהודי דוקשיצה
בין מלחמות העולם נמנו בדוקשיצה כ-4,000 יהודים, רוב תושביה, ובעיירה פעלו מוסדות דת ותרבות יהודיים, תנועות נוער ציוניות, ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בראשות הרב יהושע ליין ובית ספר עברי מרשת תרבות.
בתקופה הסובייטית נסגרו המוסדות היהודיים בעיירה, הולאמו בה עסקים פרטיים, ומספר יהודים עשירים הוגלו ממנה לעומק ברית המועצות.
ב-9 ביולי 1941 נכנסו לעיירה הגרמנים, ואלו החלו בביצוע מעשי שוד, התעללות ורצח ביהודיה, תוך הרס בית העלמין היהודי בעיירה והעלאה באש של ספרי התורה מבתי הכנסת בה. תוך זמן קצר הוטלו על יהודי העיירה גזירות שונות, ובהן הגבלות תנועה וחובת ענידת טלאי צהוב. בד בבד מונה בעיירה יודנרט, בראשות יעקב בוטוויניק, אשר נצטווה לספק לגרמנים עובדים לעבודות כפייה ולהעביר להם תשלומי כופר. בספטמבר 1941 הוצאו להורג בעיירה כמה יהודים שהואשמו בקומוניזם.
ב-30 בספטמבר 1941 רוכזו יהודי העיירה בגטו מגודר שהוקם בה, בו שררו תנאי מחיה קשים, אשר הפילו חללים רבים. מעת לעת הוצאו להורג יהודים מהגטו, ובמקרה אחד הוצאו להורג 65 יהודים בחג הפסח. באפריל 1942 שולחו מאות צעירים מהגטו למחנה עבודה בגלמבוקיה. בתקופה זו הוקם בגטו ארגון מחתרתי, בראשות יוסף שפירא.
במאי 1942 בוצעה בגטו אקציה, בה נרצחו בבית העלמין היהודי בעיירה כ-400 יהודים. לאחר מכן, צומצם שטח הגטו, והתרבו בו המגיפות.
באקציה נוספת שהחלה ב-29 במאי 1942 רוכזו כ-2,650 היהודים שנותרו בגטו, ונרצחו כולם מחוץ לעיירה בידי אנשי ס"ד. במהלך האקציה נמלטו כ-250 יהודים מהעיירה ליערות, וחלקם הצטרפו ליחידות פרטיזנים.
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
