דייוויד קמרון
ראש ממשלת בריטניה (2010 - 2016) / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דייוויד ויליאם דונלד קמרון, הברון קמרון מצ'יפינג נורטון (באנגלית: David William Donald Cameron, Baron Cameron of Chipping Norton; נולד ב־9 באוקטובר 1966) הוא פוליטיקאי בריטי שכיהן כראש ממשלת בריטניה בשנים 2010–2016. מנובמבר 2023 משמש כמזכיר המדינה לענייני חוץ בקבינט של ראש הממשלה רישי סונאק.
דיוקנו של שר החוץ קמרון, 2023 | |||||||||
לידה |
9 באוקטובר 1966 (בן 57) מרילבון, הממלכה המאוחדת | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
שם לידה | David William Donald Cameron | ||||||||
מדינה | הממלכה המאוחדת | ||||||||
השכלה |
| ||||||||
מפלגה | המפלגה השמרנית | ||||||||
בת זוג | סמנתה קמרון | ||||||||
www | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
פרסים והוקרה | |||||||||
חתימה | |||||||||
קמרון למד תואר ראשון בפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה באוניברסיטת אוקספורד וסיים בהצטיינות בשנת 1988. בעת שהייתו באוקספורד היה חבר במועדון הבולינגדון. לאחר לימודיו הצטרף למחלקת המחקר של המפלגה השמרנית והפך ליועץ מיוחד למייקל הווארד. קמרון היה לתקופה ראש אגף התקשורת העסקית של Carlton Communications.
קמרון היה מועמד לפרלמנט לראשונה ב־1997. בתחילה הוא התמודד עם מצע אירוסקפטי, שובר את האחידות במצע של מפלגת השמרנים עם התנגדותו להשתתפות בריטית באירו. קמרון הובס בניסיון התמודדות זה שלו.
ניסיונו המוצלח הראשון להיבחר לפרלמנט היה בבחירות הכלליות ב־2001. הוא קודם למושב הקדמי של האופוזיציה שנתיים מאוחר יותר. קמרון התקדם בדרגות והפך למתאם הראשי של המצע של המפלגה השמרנית בבחירות הכלליות ב־2005. הוא זכה לדמות ציבורית של מתמודד צעיר מתון ובזכותה זכה בבחירות על הנהגת מפלגת השמרנים ב־2005.
בבחירות הכלליות בבריטניה (2010) זכתה המפלגה השמרנית ב־306 מושבים בפרלמנט. לאחר חמישה ימים של משא ומתן, יצר קמרון קואליציה עם המפלגה הליברל-דמוקרטית. הוא הוביל את ממשלת הקואליציה הראשונה בבריטניה מאז מלחמת העולם השנייה. בעת בחירתו היה לראש הממשלה הבריטי הצעיר ביותר מזה כמעט 200 שנים.
התקופה שבה שירת קמרון כמנהיג מפלגת השמרנים הושפעה רבות על ידי המשבר הכלכלי העולמי שהחל ב־2008. המשבר הכלכלי העולמי הוביל לגרעון גדול בתקציב הממשלה הבריטית. ממשלתו הדגישה בפרסומיה כי צריך לצמצם את הגרעון ויש לעשות זאת דרך מדיניות צנע. בהתאם לכך היא הציגה שינויים מרחיקי לכת בתחום הרווחה, מדיניות ההגירה, חינוך ובריאות.
ב־2011 הפך קמרון לראש הממשלה הבריטי הראשון שהטיל וטו על ברית של האיחוד האירופי. ממשלתו הוציאה לפועל ארבעה משאלי עם גדולים, אחד הנוגע לשינוי שיטת הבחירה ב־2011, אחד הנוגע לעצמאות באיי פוקלנד ב־2013, אחד הנוגע לעצמאות סקוטלנד בספטמבר 2014, והמשאל האחרון בראשותו של קמרון עסק בנוגע לחברות של בריטניה באיחוד האירופי והתקיים ביוני 2016.
קמרון שתמך בהישארות הפסיד במשאל העם והתפטר מתפקידו עם היוודע התוצאות, וסיים את תפקידו ביולי אותה השנה. בתחום החקיקה, תחת ממשלתו הוכנסו לחוק נישואים חד-מיניים באנגליה, ויילס וסקוטלנד. בתקופת שלטונו הגיעה בריטניה ליעד האומות המאוחדות בהוצאה של 0.7% מהתוצר המקומי הגולמי על סיוע חוץ למדינות מתפתחות.[1]
בנובמבר 2023 מונה קמרון לשר החוץ בממשלתו של רישי סונאק.[2]