דינא דמלכותא דינא
כלל במשפט העברי הנותן תוקף משפטי-הלכתי לחוקי המדינה ומלכיה. / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דינא דמלכותא דינא (תרגום מארמית: דין המלכות – דין (הוא)) הוא כלל הלכתי במשפט העברי הקובע שיש תוקף הלכתי-משפטי לחוקיו של ממשל השולט במדינה מסוימת, ולא רק לחוקי המשפט העברי המקובל.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: חזרות, בעיקר בנוגע לחלות הכלל בארץ ישראל ובמלכי ישראל. | |
עובדות מהירות תלמוד בבלי, משנה תורה ...
כתרו של רודולף השני, קיסר אוסטריה. הכתר סימל את כוחה וסמכותה של המלכות בעת הקדומה. | |
תלמוד בבלי | מסכת בבא קמא, דף קי"ג, עמוד ב'; מסכת בבא בתרא, דף נ"ה, עמוד א' |
---|---|
משנה תורה | ספר נזקים, הלכות גזילה ואבידה, פרק ה' |
שולחן ערוך | חושן משפט, סימן שס"ט |
סגירה
כלל זה הוא יוצא דופן בהלכה היהודית, בכך שהוא נותן תוקף הלכתי למשפט זר, שלעיתים נוגד את המשפט העברי. לאורך הדורות עמלו פוסקי ההלכה להגביל את היקף הכלל לתחומים ספציפיים, כך שהוא לא יפגע ברלוונטיות של חוקי התורה.