דיר תת-קרקעי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דיר תת-קרקעי (בראשי תיבות: דת"ק; באנגלית: Hardened Aircraft Shelter, כלומר - מחסה מטוסים ממוגן) הוא מבנה העשוי לרוב מבטון מזוין, המיועד להגן על כלי טיס ואנשי צוות אוויר, בעת שהוא חונה על הקרקע, מפני התקפה אווירית בעזרת פצצות או טילים.
למעשה, כפי שניתן להבין מהשם באנגלית, במרבית המקרים דת"ק הוא מבנה עילי, ולא תת-קרקעי. בעוד מחסה עילי לא מאפשר הסוואה, מחסה תת-קרקעי מוסווה בגובה פני הקרקע בעזרת רשתות הסוואה ובנייה ייעודית, וקשה יותר לזיהוי מהאוויר.
עקב עלויות הבנייה ומעשיות השימוש בדת"ק, מוגבל השימוש בו למטוסי קרב בלבד.