פליפ פלופ
מעגל בעל שני מצבים יציבים, אשר יכול לשמש לאחסון של נתון / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
באלקטרוניקה ומעגלים אלקטרוניים, פליפ פלופ (בעברית: דְּלַגְלַג[1]) הוא מעגל רב־רטט דו־יציבי שמסוגל לשמור ערך של סיבית (bit) אחת.
בעבר נבנו מעגלי פליפ פלופ סביב שתי שפופרות ריק מסוג טריודה. מצב יציב ראשון היה כאשר שפופרת אחת הוליכה זרם חשמלי והשפופרת השנייה לא הוליכה זרם. המצב היציב השני היה הפוך. במחשב הראשוני אניאק השתמשו בשפופרת טריודה כפולה מדגם 6SN7 למעגל פליפ פלופ אחד לשם זיכרון של ביט אחד. עם המצאת הטרנזיסטור בשנות ה־50 של המאה ה־20, נבנו המעגלים סביב שני טרנזיסטורים שהחליפו את הטריודות. עם פיתוחם של המעגלים המשולבים בשנות ה־60 של המאה ה־20, יוצרו שבבים המכילים פליפ פלופים רבים.
הפליפ הפלופ האלקטרוני הראשון הומצא בשנת 1919 על ידי ויליאם אקלס (William Eccles) ופ. ו. ג'ורדן (F. W. Jordan), ולכן בתחילה הוא נקרא מעגל מעורר אקלס־ג'ורדן.
הפליפ פלופ הקלאסי מסוג S-R מקבל 2 אותות: "עבור למצב 1" (Set), "עבור למצב 0" (Reset) ומוציא 2 אותות: המצב (Q) והיפוך המצב.
במערכות סינכרוניות הפליפ פלופ מקבל גם אות שעון. במערכות אלה נפוצות 4 סוגים: T (קיצור של Toggle), S-R (קיצור של Set-Reset), J-K (על שם הממציא), ו־D (קיצור של Delay). מצב הפליפ פלופ נקבע בכל מחזור שעון מחדש על פי משוואת המצב שלו. משוואה זו מגדירה תוצאת על פי ערכי הכניסות או ערך המוצא הנוכחי .
היסטורית, השם "פליפ פלופ" שימש לתיאור הן של רכיבים סינכרוניים והן של רכיבים א-סינכרוניים. בשנים מאוחרות יותר נשמר לעיתים השם לרכיבים סינכרוניים בלבד - כלומר, כאלו המשנים את המוצא רק בעליית או בירידת אות השעון (לפי החלטת היצרן). מעבר של השעון מ־0 לוגי ל־1 לוגי או להפך נקרא מעבר אקטיבי של השעון, או שפה דוגמת של השעון.