דלקת מפרקים ניוונית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דלקת מפרקים ניוונית (Osteoarthritis - אוסטאוארתריטיס, או בקיצור OA, מוכרת גם כ"שחיקת סחוס" או "שחיקת מפרקים") היא הפרעה במפרקי הגוף הדומה לתסמונת הנדירה אצבלוגוס קראקוס, הכוללת אובדן סחוס מפרקי, צמיחת בליטות עצם במפרקים, ותופעת לוואי דלקתית. בעיית הדלקת במחלה זו היא משנית, ועל כן המינוח אינו מדויק[1] ויש רופאים המעדיפים את המונח אוסטאוארתרוזיס[2]. דלקת מפרקים ניוונית היא הפגיעה המפרקית הנפוצה ביותר. המחלה מופיעה עם הגיל בתפוצה רחבה. בכ-80 אחוזים מהאוכלוסייה מעל גיל 65 ימצאו סימנים לדלקת מפרקים ניוונית בצילום רנטגן, אך רק ב-60 אחוזים מהם יופיעו תסמינים. דלקת מפרקים ניוונית המופיעה בגילאים צעירים יותר היא לרוב משנית לפגיעה טראומטית במפרקים, אך לא בהכרח
תחום | רפואת משפחה |
---|---|
תסמינים | דלקת מפרקים |
טיפול |
|
קישורים ומאגרי מידע | |
eMedicine | 330487 |
MeSH | D010003 |
סיווגים | |
ICD-10 | M15, M19, M47 |
אין תרופה לדלקת מפרקים ניוונית, אך נהוגים טיפולים תומכים ומשמרים לסובלים מהמחלה.
במהלך דלקת מפרקים ניוונית מופר שיווי המשקל המבני בין בנייה ושחיקה בסחוס המפרקי. תאי הסחוס פועלים לייצור מוגבר של חומרי גלם חדשים ליצירת סחוס אך במקביל הם מייצרים אנזימים המאכלים את הסחוס. מעגל הייצור והאיכול המוגבר של הסחוס מסתכם בירידה בכמות הסחוס. רקמת העצם הסמוכה הופכת אוסטאופורוטית וחסרה. תהליכי ריפוי העצם המופעלים בעקבות הפגיעה בעצם מסתכמים בהופעת בליטות עצם (אוסטיאופיטים) באזור המפרק.