דם, יזע ודמעות
נאום של צ'רצ'יל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דם, יזע ודמעות (במקור האנגלי: Blood, Toil, Tears and Sweat: "דם, עמל, דמעות ויזע"; או בקצרה Blood, Sweat and Tears) הוא נאום שנשא וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה בזמן מלחמת העולם השנייה, בפני בית הנבחרים הבריטי של הפרלמנט הבריטי ב-13 במאי 1940, במהלך הימים הראשונים של הניצחון הגרמני על צרפת, ועל חיל המשלוח הבריטי.
באותה העת גירשו הגרמנים את בעלות הברית מנורווגיה והחלו בהתקפה, תוך תנופה אדירה, על הולנד, בלגיה, לוקסמבורג וצרפת. צ'רצ'יל נכנס לתפקידו ממש בעצם אותם ימים בהם החלה ההתקפה הגרמנית האמורה.
צ'רצ'יל נודע בנאומיו הנלהבים, אשר "דם, יזע ודמעות" היה הראשון שביניהם, והצליח למשוך אחריו את העם הבריטי ולהפיח בו תקווה מול מדינות הציר (גרמניה, איטליה, יפן ועוזריהם). הוא נקט במדיניות עקבית של "לא מדברים עם אויבים".
כמעט מאה שנה קודם לכן, ב-2 ביולי 1849, נשא ג'וזפה גריבלדי נאום לכוחותיו בטרם עלו על רומא, ובו מוטיבים דומים למדי, לפיהם הוא מציע להם אך רעב, צמא, צעדות מאומצות, קרבות ומוות. ייתכן שאלה עלו בזיכרונו של צ'רצ'יל, אם אמנם ידע עליהם, והוא השתמש בהם, במודע או שלא במודע.