דמוקרטיה אסלאמית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הדמוקרטיה האסלאמית היא אידאולוגיה פוליטית המבקשת ליישם עקרונות אסלאמיים למדיניות ציבורית במסגרת דמוקרטית. התאוריה הפוליטית האסלאמית קובעת שלושה מאפיינים בסיסיים של דמוקרטיה אסלאמית: מנהיגים חייבים להיבחר על ידי העם, בכפוף לחוקי שריעה ומחויבים להתאמן ב"שורה", צורה מיוחדת של ייעוץ של הנביא מוחמד, אשר ניתן למצוא בחדיתות שונות. מדינות הממלאות את שלוש התכונות הבסיסיות הן אפגניסטן, איראן ומלזיה. מנגד, סעודיה, קטר ואיחוד האמירויות הערביות הן דוגמאות למדינות שאינן מקיימות את עקרונות הדמוקרטיה האסלאמית למרות היותן מדינות אסלאמיות, שכן מדינות אלו אינן מקיימות בחירות. הביטוי של הדמוקרטיה האסלאמית שונה במדינות הרוב המוסלמיות, שכן פרשנויות השריעה משתנות ממדינה למדינה, והשימוש בשריעה הוא מקיף יותר במדינות שבהן השריעה מהווה את הבסיס לחוקי המדינה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת. | |
ערך מחפש מקורות | |
תומכי דמוקרטיה האסלאמית סבורים כי מושגי הליברליזם והדמוקרטיה כבר היו קיימים בעולם האיסלאמי של ימי הביניים, והח'ליפות בתקופת הראשידון נתפסת על ידם כדוגמה מוקדמת למדינה דמוקרטית. לדעתם ההתפתחות הדמוקרטית בעולם האסלאמי נעצרה לבסוף בעקבות הפיצול הסוני-שיעי.