דמוקרטיה לא ליברלית
מערכת שלטונית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דמוקרטיה לא ליברלית או דמוקרטיה א-ליברלית[hebrew 1] (באנגלית: Illiberal democracy) הוא מונח המתאר משטר סמכותני שבו נערכות בחירות, אולם לאזרחים במדינה אין חירויות אזרחיות בסיסיות, שלא כמו ב"דמוקרטיה מהותית".[3][4]
מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך דמוקרטיה חלולה. | |
המונח הופיע בספר שפורסם ב 1995 "Towards illiberal democracy in pacific asia"[5], ספר שטען כי בניגוד לחזון "קץ ההיסטוריה" האופטימי של פרנסיס פוקויאמה.[3] האיזור של דרום ומזרח אסיה אינו מתכנס לדמוקרטיה ליברלית בסגנון המערב אלא קיבל תפנית לא ליברלית. הפילוסוף הפוליטי דניאל א' בל תרם לספר פרק על הקונפוציאניזם כמציע גישה אלטרנטיבית, לא ליברלית, לדמוקרטיה. המונח דמוקרטיה לא ליברלית זכה בהמשך לפופולריות בעקבות מאמר מאת פריד זקריה משנת 1997, כמונח ביקורתי לתיאור תופעת היחלשות ההגנה על זכויות אדם בסיסיות במדינות שבעבר נחשבו דמוקרטיות,[6]
ישנן מדינות רבות שאינן ניתנות לסיווג ברור בין מדינות "חופשיות" ל"לא חופשיות", ונמצאות על הטווח בין דמוקרטיה לבין אנטי-דמוקרטיה. ישנם תאורטיקנים הטוענים כי דמוקרטיה לא ליברלית היא לא דמוקרטית מיסודה ולכן מעדיפים מונחים כגון "אוטוריטריזם", "אוטוקרטיה אלקטורלית",[7] "סמכותנות אלקטורלית",[8] "סמכותנות תחרותית",[9] "לֶגָלִיזְם סמכותני",[10] או "סמכותנות רכה".[11] בדומה לכך, ההיסטוריון הישראלי יעקב טלמון טבע כבר בשנות החמישים את המונח "דמוקרטיה טוטליטרית" לתיאור מדינות שהן בעלות הליכים דמוקרטיים, אך מונעות פלורליזם.
שליטי דמוקרטיות לא ליברליות עשויים להתעלם או לעקוף מגבלות חוקתיות בכוחם, ולהוביל הלכה למעשה ל"הפיכה עצמית". מנהיגם אלו גם נוטים להתעלם מרצון המיעוט, מה שהופך את הדמוקרטיה לבלתי ליברלית. בחירות בדמוקרטיה לא ליברלית לעיתים קרובות עוברות מניפולציה כלשהי, ומשמשות כדי להכשיר את השליטים, ולא כדי לבחור את המנהיגים וקובעי המדיניות במדינה בפועל. מדינה בעלת סממנים דמוקרטיים לכאורה הפוגעת בשוויון בין האזרחים ובזכויות האדם קרויה דמוקרטיה חלולה.