דקאמרון
ספר מאת ג'ובאני בוקאצ'ו / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דקאמרונֶה או דקאמרון (באיטלקית: Decamerone או Decameron; מיוונית: δἐκα דֵקָה, "עשר", ו-ἡμέρα הֶמֶרָה, "יממה") הוא קובץ ספרותי ידוע מהמאה ה-14 מאת המחבר האיטלקי ג'ובאני בוקאצ'ו. כתיבת היצירה הסתיימה בשנת 1353.
Decameron, 1492 | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | ג'ובאני בוקאצ'ו |
שפת המקור | Medieval Italian |
סוגה | novella, פרוזה |
מקום התרחשות | פירנצה |
המסגרת לספר היא מגפת דבר ("המוות השחור") שפקדה את פירנצה, והניסה אל מחוץ לעיר עשרה צעירים, שלושה גברים ושבע נשים, בני המעמד הגבוה. הצעירים מתכנסים בווילה כפרית בסמוך לפייזולה (Fiesole), כפר ליד פירנצה, ומעבירים עשרה ימים בסיפור סיפורים. בכל יום מתמנה אחד מבני החבורה למנהיג, קובע נושא, והוא וכל אחד מהאחרים מספרים סיפור אחד הקשור לו. בסך הכול סופרו מאה סיפורים, המהווים, לצד סיפור המסגרת, את הדקאמרון. הם משתרעים על שלל תקופות וארצות, ובחלקם נשאבים ממעשיות עממיות שרווחו כבר זמן רב טרם כתיבת הספר.
בניגוד למה שניתן אולי היה לצפות מיצירה מימי הביניים, בסיפורים מושם דגש על החושני והארוטי, והלעג לכנסייה הוא בוטה ונטול כל הסוואה. חלק מהם עומדים במבחן הזמן, וגם עתה ניתן ליהנות מיופיים ומחריפותם.