דרוויניזם חברתי
תאוריה חברתית סוציולוגית המבוססת על תאוריית האבולוציה של דרווין / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דרוויניזם חברתי הוא מונח שמתייחס למגוון תאוריות שצצו בשנות ה-1870 במערב אירופה וצפון אמריקה, תאוריות שלקחו את המושגים ברירה טבעית והישרדות הכשירים ביותר מתחום הביולוגיה, וניסו להשתמש בהם גם בתחום הסוציולוגיה, הכלכלה והפוליטיקה. לטענת התאוריות הללו, יש הקבלה בין התפתחות המינים הביולוגיים, המתרחשת תוך תחרות בין מינים שונים על משאבים טבעיים, ובין התפתחותן של אומות או קהילות תוך תחרות ביניהן.
קיימת חפיפה מסוימת אך גם חוסר התאמות בין מושגים מתורת ה"אבולוציה" שהיא תאוריה ביולוגית-מדעית ל"דרוויניזם חברתי" שהוא תאוריה חברתית שגובשה על ידי פסיכולוגים וסוציולוגים. ב"דרוויניזם חברתי" משולבים רעיונות מאלתוסיאנים כגון רעיון מאבק הקיום (שלא בהכרח מתיישב עם שמירה על המגוון הגנטי, שנחוץ לאבולוציה), רעיון הישרדותם של הכשירים ביותר והרעיון שאי השוויון המובנה בטבע יוצר קידמה. יש הקושרים את הדרוויניזם החברתי בראש ובראשונה עם רעיון האבולוציוניזם החברתי של הרברט ספנסר, ויש הקושרים אותו עם קפיטליזם ולסה פר. התורה הוזכרה ונכרכה בהקשרים כה רבים עד שקשה לאפיינה. נטען לגביה שהיא נראית כתומכת בכל סוגי האידאולוגיה, מהריאקציונרית ועד לפרוגרסיבית, לרבות גזענות, מיליטריזם, כלכלת לסה פר, קפיטליזם בלתי מרוסן, מרקסיזם ואנארכיזם. ואכן, זרמים שונים נופפו בתורת דרווין ומשכו אותה לכיוונים שונים.
המונח דרוויניזם חברתי נטבע בתחילת המאה העשרים. במהלך שנות ה-40, לאחר נפילתה של גרמניה הנאצית (אשר הייתה מאופיינת כדרוויניסטית חברתית), הפך המונח להיות כינוי גנאי לאנשים או למדיניות או לרעיונות.
הגישה הדרוויניסטית, המדברת על יכולתם של המינים ה"חזקים" והמותאמים יותר לסביבתם לשרוד בטבע, שימשה צידוק מדעי לכאורה לתאוריות ולאידאולוגיות כוחניות כמו אימפריאליזם, קולוניאליזם וגזענות, שהתבססו על הטענה שבחברה האנושית יש גזעים חזקים, מפותחים וטובים יותר, שסיכויי ההישרדות וההתפתחות שלהם גדולים יותר משל הגזעים ה"נחותים", ולכן על אלה לקבל את מרותם של הגזעים הנעלים מהם.
בקהילת ההיסטוריונים של המדע קיימת מחלוקת בשאלת אחריותו של דרווין עצמו לתאוריות שונות של דרוויניזם חברתי, ובשאלה האם דרווין עצמו היה "דרוויניסט חברתי".
לטענת חוקרים רבים, על-אף השם דרוויניזם חברתי, התפתחותן של חברות אנושיות היא אבולוציה ממטית, ולפיכך למארקית ולא דרווינית.