דשא
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	חד פסיגיים
סדרה:	דגנאים
משפחה:	דגניים

דשא הוא קבוצת צמחים חד-פסיגיים ירוקים, עשבים המאופיינים בעלים צרים וארוכים שגדלים ישר למעלה מהאדמה. דשא מתרבה ברבייה וגטטיבית, סוג של רבייה אל-זוויגית בה איברים שונים של הצמח (שאינם מעורבים ברבייה זוויגית) משמשים מקור לצמח חדש. לרוב, הדשא מתרבה על ידי "שלוחות" שזו דרך של רבייה אל זוויגית. דשא שנחשב "אמיתי" מבחינה בוטנית נכלל במשפחת הדגניים, ממערכת בעלי הפרחים. עם זאת, יש צמחים מחוץ למשפחה זו בעלי מראה דומה, שלעיתים קרובות מתייחסים אליהם כאל דשא.

דשא הוא מצורות החיים המגוונות ביותר, והוא צומח בכל היבשות מלבד אנטארקטיקה. הוא קיים מיליוני שנים וכבר בתקופת הקרטיקון הוא היווה מקור מזון לדינוזאורים. בצואה מאובנת של דינוזאורים אלה נמצאו שרידים של סוגי דשא, בהם אבותיהם הקדומים של האורז והחזרן.

דשא בחברה האנושית

לדשא חשיבות רבה בחברה האנושית. הוא מגודל כמזון לבעלי חיים מבויתים מעל 10,000 שנים, ושימש כחומר גלם לייצור נייר מהמאה ה-3 לפנה"ס.

כיום, לצד בתים רבים ובגנים ציבוריים מגודל דשא כצמח נוי. חברות גינון רבות מתמחות במדשאות, ומתאימות אותן לצורכי הלקוח תוך התחשבות בקריטריונים רבים כגון כמות שעות החשיפה היומית לשמש, שמירת צבע בקור, עמידות למחלות ולדריכה, מהירות התחדשות לאחר נזק וגובה ותדירות כיסוח. כמו כן, ניתן היום לקנות סוגים רבים של דשא מלאכותי מפלסטיק, הנקרא גם "דשא סינתטי".

דשא ודשא סינתטי משמשים גם בתור משטח במגרשי כדורגל מקצועיים.

דשא ואיכות הסביבה

לדשא יש יתרונות אסתטיים ברורים, והוא גם רך ונעים למגע, לדריכה ולישיבה. מסיבה זו נבחר הדשא למשטחים בפארקים גדולים, גני שעשועים, אצטדיונים, גינות פרטיות ועוד. יתרונות נוספים של הדשא הם מניעת בוץ ואבק, קירור הסביבה של הבית ואפילו פנים הבית, הפחתת קרינה והקטנת הרעש הסביבתי.

אך דשא צורך לגידולו הרבה מים. בנוסף, חוקר אמריקני טוען כי דשא מזיק לסביבה: הוא צמח קטן ששורשיו קצרים ומקבע מעט פחמן. לעומת זאת, מכסחות הדשא ומפוחי העלים פולטים הרבה זיהום. יתר על כן, יצור הדשנים לדשא מזהם מאוד ובזבזני מבחינה אנרגטית^[1].

מיני דשא

קיימים סוגים רבים של דשא ולפני שתילתו נהוג להתאים את סוג הדשא לתנאי האקלים והגשמים באזור, איכות הקרקע, כמות וכיווני השמש במשך היום, ומטרות השימוש של הדשא.

• דשא "קיקויו"

דשא בהיר ורך למגע. הקיקויו הוא הדשא הנפוץ ביותר בישראל בגלל מספר יתרונות. דשא הקיקויו שומר על צבעו הירוק גם בחורף ומתאים לשתילה גם באזורים הרריים וקרים, ובתנאי תחזוקה שונים. החסרון בקיקויו הוא שהוא חשוף למחלות ונוטה להפגע ממזיקים בתנאי קרקע לא מתאימים.

• דשא "דרבן גראס"

דשא בעל מרקם גס, עמיד ונח לתחזוק. בגלל מוצאו האפריקאי, הדרבן גראס רגיל לאקלים חם. עמיד במיוחד בתנאי צל, אך אפשרי גם לגידול בשמש עם השקיה באופן קבוע. גדל בקצב מהיר הדורש כיסוח כל שבועיים לכל היותר, מתאים לגינות פרטיות וציבוריות ללא דריכה מרובה.

• דשא "אלטורו"

דשא רך למגע, בעל צמיחה צפופה מאוד, מתאים לדריכה מרובה ונח לתחזוק. זהו דשא פופולרי המתאים לגידול ברב אזורי הארץ, למעט אזורים קרים מאוד. בתקופת החורף האלטורו נוטה לאבד קצת מצבעו הירוק. זן זה נחשב נעים למראה ומתאים לגידול בתנאי חצי צל או שמש מלאה. בעל יכולת שיקום מהירה במקרים של הזנחה.

• דשא "באפלו"

דשא ירוק כהה, בעל מרקם בינוני עד גס. הבאפלו מתאים לגידול בתנאי שמש או צל, אך אינו מתאים לדריכה מרובה בגלל מרקמו הגס. לזן זה קצב צמיחה איטי, מה שגורם לו להיות נח מאוד לתחזוקה.

• דשא "פספלון"

דשא בעל צבע יפה ונעים מאוד למגע. דשא חזק, עמיד לדריכה מרובה. הפספלון מתאים למדשאות באזורים הקרובים לים, כיוון שהוא עמיד גם למליחות באוויר ובקרקע. מתאים לתנאי שמש ברב שעות היום, ודורש רמת תחזוקה גבוהה יחסית.

• דשא "טיפוואי"

דשא בעל מרקם נעים ועדין. הטיפוואי מתאים לתנאי שמש מלאה בלבד, והוא עמיד במצבי חום ויובש קיצוניים. דורש רמת תחזוקה גבוהה (כיסוח לעיתים קרובות, דישון, טיפול נגד מזיקים ומחלות) אך בתמורה הוא עמיד לדריכה מרובה.

קישורים חיצוניים

• דשא, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• על השקיה חכמה ועצות שימושיות לחסכון במים בגינה - רשות המים
• גיא נרדי, הדשא של השכן יותר סינתטי: האם כל המדינה עוברת לדשא מלאכותי?, באתר Xnet‏, 16 בספטמבר 2015

הערות שוליים