האוניברסיטה העברית בירושלים
אוניברסיטה בירושלים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון). האוניברסיטה העברית הוציאה מתוכה אנשי שם בכל תחומי המחקר, לרבות פרופסורים ומדענים ידועים, ואף חתני פרסי נובל. האוניברסיטה מדורגת על פי מדד שנגחאי במקום הראשון במדינת ישראל, ובמקום ה-77 בעולם.
מרכז הסטודנט על שם פרנק סינטרה בהר הצופים ומגדל התצפית מאחוריו. משמאל, האנדרטה לזכר חללי הפיגוע באוניברסיטה, בצורת עץ נטוי ברחבה המרכזית של הקמפוס. | |
אוניברסיטה | |
---|---|
תקופת הפעילות |
24 ביולי 1918 (הנחת אבן פינה) 1 באפריל 1925 (פתיחת קמפוס הר הצופים) – הווה |
קמפוס | הר הצופים, אדמונד י' ספרא (גבעת רם), עין כרם; אילת; רחובות; בית דגן |
בעלי תפקידים | |
נשיא | פרופ' אשר כהן |
סגן נשיא |
פרופ' ראם סרי (מחקר ופיתוח) פרופ' אורון שגריר (בינלאומיות) פרופ' מונא חורי (אסטרטגיה ומגוון) יוסי גל (קשרי חוץ) ישי פרנקל (מנכ"ל) |
נגיד | פרופ' מנחם בן-ששון |
רקטור | פרופ' תמיר שפר |
מנכ"ל | ישי פרנקל |
צוות | 6,000[1] |
סגל אקדמי בכיר | 1,200 |
סטודנטים | |
כלל הסטודנטים | 20,898[2] |
סטודנטים לתואר ראשון | 12,081[2] |
סטודנטים לתואר שני | 6,323[2] |
סטודנטים לתואר שלישי | 2,338[2] |
סטודנטים מתוקצבים | 18,157[3] |
מיקום | |
מדינה | ישראל ישראל |
קואורדינטות | 31°46′33″N 35°12′00″E |
new.huji.ac.il | |
לאוניברסיטה שישה קמפוסים:
- קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים - משמש את מרבית הפקולטות העיוניות של האוניברסיטה ואת מרבית משרדי המנהל שלה. בנוסף מכיל קמפוס זה את ספריית הר הצופים למדעי הרוח והחברה ע"ש בלומפילד.
- קמפוס אדמונד י' ספרא בגבעת רם - משמש את הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע, את בית הספר להנדסה ומדעי המחשב, את מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח, את החוג להוראת המדעים, את בית הספר למדע יישומי וכן, חלק ממשרדי המנהל כגון הרשות למחקר ופיתוח. כמו כן, מכיל קמפוס זה מוסדות השייכים לאוניברסיטה באופן חלקי כגון הספרייה הלאומית ומרכז ארצי לבחינות ולהערכה ומוסדות שאינם שייכים לאוניברסיטה כגון האקדמיה ללשון העברית והאקדמיה למוסיקה ולמחול.
- קמפוס עין כרם (בשיתוף עם בית החולים הדסה עין כרם) - משמש את מקצועות הבריאות: הפקולטה לרפואה, הפקולטה לרפואת שיניים ועוד.
- קמפוס רחובות, שבה נמצאת הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית ובית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט
- קמפוס מכון וולקני משמש את בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי
- מעבדה לביולוגיה ימית באילת
הקמת האוניברסיטה
הקמת אוניברסיטה בארץ ישראל הייתה חלק מהחזון הציוני, וההצעה לעשות זאת עלתה כבר בשנת 1884 בוועידת קטוביץ. בקונגרס הציוני הראשון שנערך בבזל בשנת 1897, התקיים דיון על רעיון הקמת האוניברסיטה, בעקבות הצעתו של צבי הרמן שפירא.
במרץ 1914 רכש המשרד הארץ ישראלי את האחוזה של סר ג'ון גריי היל (אנ') ואשתו קרוליין אמילי גריי היל על פסגת הר הצופים,[4] במטרה להקים במקום את "בית מדרש התורה והעבודה". התוכנית המקורית לבניין האוניברסיטה תוכננה על ידי האדריכל הבריטי סר פטריק גדס, שמתוכה נבנה רק בניין הספרייה הלאומית, כיום ספריית הפקולטה למשפטים. גדס תכנן מבנה בעל מאפיינים אוריינטליים, ובמרכזו כיפת ענק, דמוית כיפת הסלע. בסוף שנות העשרֵה ותחילת שנות ה-20 נוצרו יצירות ופריטי "בצלאל" רבים - ציורים, תבליטי נחושת והדפסי אבן של מבנה האוניברסיטה המקורי של גדס, והם שימשו כקישוטי קיר.
בט"ו באב ה'תרע"ח (24 ביולי 1918), נערך בהר הצופים טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית בירושלים, בהשתתפות הגנרל אלנבי, זאב ז'בוטינסקי וד"ר חיים ויצמן, שנאם את הנאום המרכזי.[5][6] בטקס נכחו קרוב ל-6,000 אורחים. הונחו 13 אבני יסוד באוהל גדול מקושט פרחים: ויצמן (שהוסע אל הטקס במכוניתו של אלנבי) הניח אבן "בשם הציונות" ואבן נוספת "בשם הצבא העברי" (אם כי אלנבי סירב להתיר לחיילי הגדוד העברי להשתתף בטקס). יחד עם רבני ירושלים, הניחו המופתי של ירושלים והבישוף האנגליקני אבן יסוד "בשם ירושלים". יתר האבנים ייצגו את הברון רוטשילד ואת י"ל גולדברג, שתרם את הכסף לרכישת המגרש, ואת העיר יפו ואת המושבות החקלאיות, את ועד החינוך והמורים, את האקדמאים והסופרים, את האומנים, את הפועלים ואת הדור הבא, שיוצג על ידי כמה עשרות ילדים. בסוף הטקס שרו סביב שורת האבנים את "התקווה" ואת "אל מלך נצור".[7]
בראשית 1923 ביקר אלברט איינשטיין בארץ ישראל, ביקור שנועד לסייע לחיים ויצמן לקדם את הקמת האוניברסיטה העברית. באחד החדרים של הבית היחיד שעמד לרשות האוניברסיטה על הר הצופים, השמיע איינשטיין הרצאה בצרפתית על תורת היחסות. בפתח דבריו קרא כמה מילים בעברית.[8][9] חלק מהשטח על הר הצופים שעליו נבנתה האוניברסיטה, נמכר בשנת 1924 על ידי ראע'ב נשאשיבי.[10] עד לפתיחה הרשמית של האוניברסיטה, היו לה שני מכונים, לכימיה ולמדעי היהדות, מחלקה אחת למיקרוביולוגיה וספרייה. הסגל כלל 7 פרופסורים ועוד כ-30 מורים.[11] במרץ 1925, לקראת טקס הפתיחה, הכריזו ערביי ארץ ישראל שביתה כללית. בשכונות ובערים הערביות ננעלו החנויות ועל הבתים הונפו במחאה דגלים שחורים.[12]
ב-1 באפריל 1925 (ז' בניסן ה'תרפ"ה) נערך טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית באמפיתיאטרון שנבנה בהר הצופים.[13] בטקס נאמו הלורד בלפור, חיים ויצמן, הרב קוק, הרברט סמואל וחיים נחמן ביאליק. בשנים הראשונות עסקה האוניברסיטה במחקר בלבד, והוראה פורמלית התחילה רק בשנת 1928.[14] בתקופת המנדט הבריטי התקיימו לימודים לתואר שני ושלישי בלבד.
חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית היה היושב ראש הראשון של חבר-הנאמנים, המוסד המנהל העליון של האוניברסיטה, וכן השתתפו בו גדולי הדור וביניהם אלברט איינשטיין, זיגמונד פרויד ומרטין בובר. חבר-הנאמנים בחר בד"ר יהודה לייב מאגנס לתפקיד קנצלר (נגיד) האוניברסיטה,[15] התואר לבעל סמכויות בתחום האקדמי וגם בתחום המנהלי, מעין שילוב של מנכ"ל, רקטור ונשיא, תפקיד שבו החזיק עשר שנים, עד שפוצל ומאגנס מונה לנשיא האוניברסיטה.
בשנת 1930 התמנה הד"ר משה בן דוד למזכיר הכללי של האוניברסיטה העברית. בן דוד החל לתכנן את לימודי הרפואה באוניברסיטה העברית, הרבה לבקר במוסדות אקדמאים ובמכונים רפואיים באירופה ובארצות הברית, וכבר אז מונה עוזר דקאן בבית הספר לרפואה שיפתח בעתיד בהר הצופים. בן דוד נרצח בשיירת הדסה.[16]
- טקס פתיחת האוניברסיטה בציורו של ליאופולד פיליכובסקי, 1925. מוצג במבואת בניין המנהלה בהר הצופים
- עשור לאוניברסיטה העברית, הר הצופים
אנשי מפתח ומבנה האוניברסיטה
המנון האוניברסיטה הושמע בטקס הפתיחה ב-1 באפריל 1925 |
---|
”
צְאוּ וָרֹנּוּ, קָטָן, רָב, // כִּי קָם, כִּי קָם הַדְּבִיר! עַל הַר-הַצּוֹפִים מִגְדַּל אוֹר, // וְנִשְׁקָף הוּא בָּרוֹם. לְמוּל הַמִּדְבָּר, מוּל הַיָּם, // לְנֹכַח הַר נְבוֹ – לְזִמְרַת תּוֹרָה יַעַן קוֹל – // קוֹל מַעְדֵּר, פַּטִּישׁ, סְדָן. |
בעשור הראשון לקיומה של האוניברסיטה היה ד"ר יהודה לייב מאגנס הדמות המרכזית והמשפיעה ביותר על עיצוב דרכה. בסוף 1933 פעלה ועדת חקירה על ארגונה של האוניברסיטה העברית, שכונתה "ועדת הרטוג". הוועדה, בראשות פיליפ הרטוג ובהשתתפות לוי גינצבורג ורדקליף סלמן, חקרה את מצב הפקולטות השונות באוניברסיטה, ובמסקנותיה מתחה ביקורת על הדרך שבה ניהל אותה מאגנס, והציעה שינויים מקיפים במבנה הארגוני והניהולי שלה.[17] בשנת 1935 נערכה, בעקבות מסקנות הוועדה, רפורמה מבנית באוניברסיטה. מאגנס המשיך אמנם לכהן בתפקיד הנשיא עד יום מותו (1948), אך רוב סמכויות הניהול האקדמי עברו לרקטור האוניברסיטה הראשון פרופ' שמואל הוגו ברגמן ורוב סמכויות הניהול המנהלי הועברו למנכ"ל הראשון, שלמה גינוסר.
בשנות ה-30 של המאה ה-20 קלטה האוניברסיטה אנשי מדע שעלו לארץ ישראל ממרכז אירופה בעקבות עליית הנאצים לשלטון, בהם יעקב פולוצקי, שהצטרף לאוניברסיטה העברית בשנת 1934 והקים את החוג לבלשנות, לדיסלאוס פרקש שעלה ב-1935 והקים את המחלקה לכימיה פיזיקלית, ברנרד צונדק שמונה לפרופסור לגינקולוגיה, חנוך אלבק, שמונה לפרופסור ולאחר מכן לראש המחלקה לתלמוד, מרטין בובר, שנקלט ב-1938 ואחרים. עם סיום מלחמת העולם השנייה ב-1945, נחתם הסכם בין האוניברסיטה העברית וההסתדרות הציונית הדסה לפיו הסכימו שני הגופים להקים את בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה על הר הצופים, סמוך לבית החולים הדסה הר הצופים שנחנך ב-1939, כאשר האחריות לחלק הפרה-קליני חלה על האוניברסיטה העברית וההוראה הקלינית באחריות הדסה.[18]
עד שנת 1947 התקיימו באוניברסיטה שתי פקולטות: הפקולטה למדעי הרוח והפקולטה למדעי המתמטיקה והטבע. בעקבות פרסום תוכנית החלוקה, דנו אנשי האוניברסיטה בשאלה האם על האוניברסיטה להישאר כולה בירושלים מחוץ לגבולות המדינה העברית המוצעת, או שעליה לעבור לפתוח שלוחה בגבולות המדינה המוצעת. בנוסף, שקלו אנשי האוניברסיטה את השלמת מגוון הפקולטות של האוניברסיטה, כדי לספק את צורכי המדינה שעתידה לקום. בפברואר 1948 החליט הוועד הפועל שיש להרחיב את האוניברסיטה ולכונן שלוחות וכיתות הוראה בעיר ירושלים.[19]
לאחר הקמת המדינה
בתום מלחמת העצמאות, קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים נותר אמנם בשליטת מדינת ישראל, אך בלא רצף טריטוריאלי עם חלקה היהודי של ירושלים. האוניברסיטה נאלצה למצוא משכן בבתים זמניים בעיר. כך, חלק מן הפקולטות ו"בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי", מוקמו בבניין קולג' טרה סנטה, המעבדות נדדו לשכונת ממילא, המחלקה למתמטיקה השתכנה במבנה של מלון המלך דוד, המחלקה לסטטיסטיקה - בבניין רטיסבון ואילו בתי-הספר לרפואה ולרפואת שיניים התמקמו במגרש הרוסים. ב-1953 הוחל בהקמת קמפוס האוניברסיטה בגבעת רם. עם הקמתו, הועברו אליו מרבית הפקולטות של האוניברסיטה, לבד מבית הספר לרפואה של האוניברסיטה שעבר ב-1964 לקמפוס בית החולים הדסה עין כרם, והפקולטה לחקלאות שעברה לקמפוס בעיר רחובות. לאחר הקמת המדינה נפתחו תוכניות לימוד חדשות רבות ובהן הפקולטה למשפטים שפתחה את שעריה בשנת הלימודים ה'תש"י 1950, והוחל במתן תארים לתלמידי תואר ראשון. האוניברסיטה העברית שימשה מודל לאוניברסיטאות החדשות שקמו בישראל בשנות החמישים והשישים של המאה.
עד שנת 1969 הונהג סינון בקבלה ללימודים רק בפקולטות למדעי הטבע ורפואה ובשאר הפקולטות התקבלו כל מי שעמד בדרישות הסף. אך עם הגידול במספר הסטודנטים הוחלט על סינון הסטודנטים למדעי החברה משנת 1970.[20]
עם איחוד ירושלים, בעקבות מלחמת ששת הימים, הוחל בשחזור ובהרחבה של קמפוס הר הצופים, שזכה לתנופת בנייה רחבה. מרבית הפקולטות עברו בשנת 1981 להר הצופים, ובקמפוס גבעת רם נותרו בעיקר הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע, האקדמיה ללשון העברית ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי (בהמשך הספרייה הלאומית). באותה השנה הוקם בקמפוס גבעת רם "מרכז ארצי לבחינות ולהערכה" המפעיל מבחנים לחיזוי הצלחה בלימודים האקדמיים, בהם הבחינה הפסיכומטרית.
בשנת 1975 הפך בית הספר לסיעוד ע"ש הנרייטה סאלד של הדסה והאוניברסיטה העברית להיות חלק מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה.
האוניברסיטה העברית קיבלה בירושה מאלברט איינשטיין את כל כתבי היד שלו, והקימה את "ארכיון איינשטיין" שמכיל את כתביו. כמו כן העביר איינשטיין את זכויות היוצרים על כל כתביו לרשות האוניברסיטה. בבעלות האוניברסיטה חברת יישום - החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים, אשר עושה שימוש בידע ובהמצאות של סגל האוניברסיטה.
בשנת 2002 אירע פיגוע טרור בקפיטריית "פרנק סינטרה" במרכזו של קמפוס הר הצופים שבו נרצחו תשעה בני אדם.
בשנת 2006 למדו באוניברסיטה העברית למעלה מ-24,000 סטודנטים. עד לשנת 2003 העניקה האוניברסיטה כ-90,000 תארים אקדמיים.
גירעון תקציבי וקבלת סיוע מהמדינה
בעשור השני של המאה ה-21 הכריזה האוניברסיטה העברית על משבר פיננסי ובשנת 2016 הכריזה על השבתת הלימודים בגלל מצבה הכלכלי, אשר החריף במשך כ-15 שנה מבלי שנעשה דבר על מנת לתקן אותו. המשבר הכלכלי באוניברסיטה נבע בעיקר מתפיחת התחייבות האוניברסיטה לפנסיות תקציביות של עובדיה בכלל ושל חברי הסגל שלה בפרט, וממתן הטבות שניתנו לאנשי הסגל לאורך השנים. בנוסף, לאוניברסיטה יש קושי מבני בהתנהלות על פני שישה קמפוסים הפזורים ברחבי הארץ.
בשנת 2018 סיכמה הנהלת האוניברסיטה על הסכם חילוץ מול משרד האוצר והמועצה להשכלה גבוהה. במסגרת ההסכם הוחלט כי בעשר השנים הקרובות תעביר המדינה כ-700 מיליון שקל לקופת האוניברסיטה, בנוסף לתקציב השנתי הרגיל, וזאת בתמורה ליישום תוכנית התייעלות מצד האוניברסיטה הכוללת מכירת נדל"ן, קיצוצי שכר וקיצוצי משרות. לפי ההסכם, יבוטלו בהדרגה כ-80 משרות של חברי סגל מנהלי ועל כל העובדים יחולו קיצוצי שכר.
עם זאת, ההסכם בין האוניברסיטה למדינה לא מטפל בחוב האקטוארי של האוניברסיטה לפנסיות תקציביות, והוא אמור רק להקל על ההתנהלות השוטפת של האוניברסיטה בשנים הקרובות, בזמן שאלה תגענה לשיאן. נכון ליום ההסכם לאוניברסיטה חוב אקטוארי של 13 מיליארד שקל בגין פנסיות תקציביות, גירעון בהון של 1.8 מיליארד שקל והיא מתקשה להגיע לאיזון בתקציבה השוטף.[21]
סמל האוניברסיטה
סמל האוניברסיטה העברית המקורי עוצב על ידי זליג סגל בשנת 1954, כשעוד היה סטודנט בבצלאל ולימים ראש המחלקה לצורפות בה. אף שהסמל של סגל לא הוגש על פי דרישות התקנון, בחר צוות השופטים בהצעתו והסמל אושר. את הכתוביות סביב הסמל הוסיף הגרפיקאי הירושלמי נחום מרון. הסמל מורכב מהאותיות אל"ף ועי"ן, ראשי תיבות של "אוניברסיטה עברית". בנוסף, הלהבה שמופיעה מעל האות עי"ן מסמלת את לפיד ההשכלה.
ב-1 באפריל 2015 השיקה האוניברסיטה סמל מעודכן המבוסס על הסמל המקורי,[22] שעוצב על ידי אריאל שקל מהמחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, בהנחיית פרופ' עדי שטרן. שינוי הסמל נעשה כחלק מעיצוב חזותי שכלל גם עיצוב גופן חדש שעיצב שטרן והתבסס על גופן "אוניברסאל" שהופיע בשילוט מראשית האוניברסיטה.[23]
- ערך מורחב – קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים
פקולטות ובתי ספר
- הפקולטה למדעי הרוח (אתר הפקולטה)
- הפקולטה למדעי החברה (אתר הפקולטה)
- הפקולטה למשפטים והמכון לקרימינולוגיה (אתר הפקולטה)
- בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית (אתר הפקולטה)
- בית הספר למדיניות ציבורית (אתר בית הספר)
- בית הספר לחינוך (אתר בית הספר)
- בית הספר לריפוי בעיסוק (אתר בית הספר)
- בית הספר למנהל עסקים (אתר בית הספר)
- המכון ללימודים עירוניים ואזוריים (אתר המכון)
- בית הספר לתלמידים מחו"ל ע"ש רוטברג (אתר בית הספר)
- המכון לארכאולוגיה (אתר המכון)
היסטוריה
קמפוס הר הצופים, שהוא הקמפוס הראשון של האוניברסיטה, משמש את מרבית הפקולטות של האוניברסיטה ואת מרבית משרדי המנהל שלה.
הקמפוס נבנה סביב אחוזתו הגדולה של ג'ון גריי היל, עורך דין פרוטסטנטי מליברפול שהיה אוהד מושבע של הציונות. לפני מותו בשנת 1914 חתם היל הסכם עם חיים ויצמן וראשי הציונות על מסמך העברת אחוזתו ואדמותיה לידיהם לצורך הקמת הקמפוס. בתום המלחמה כיבדה אלמנתו את ההסכם, וכבר ביולי 1918 הונחה אבן פינה לקמפוס. ב-1924 נפתח המכון ללימודי היהדות, וב-1 באפריל 1925 התקיים טקס חנוכת האוניברסיטה בנוכחותם של הלורד ארתור ג'יימס בלפור, הרבנים הראשיים ובהם הרב קוק, נציגי מדינות, ארגוני צדקה ואנשי דת רבים.
באפריל 1930 נחנך בית דוד וולפסון, ובו שוכנו הספרייה הלאומית והפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, ובה החוג לכימיה (בראשותו של חיים ויצמן), החוג למיקרוביולוגיה והחוג למתמטיקה. החוג לכימיה נפתח בבית האחוזה של ג'ון גריי-היל, ושאר מבני העזר שימשו את שאר המחלקות עד הקמת מבני הקבע שלהם.
בינואר 1932 הוענקו לראשונה תעודות הסמכה מטעם האוניברסיטה ל-13 בוגרים במדעי הרוח בהתמחויות ספרות עברית, תלמוד, פילוסופיה, ותולדות האסלאם.[24]
עם פרוץ מלחמת העצמאות עזבו סגל ההוראה, המנהל והסטודנטים את הקמפוס בגלל צליפות יושבי הכפרים הערבים שבאזור. לאחר הסכמי שביתת הנשק בירושלים ב-30 בנובמבר 1948 נותר הר הצופים כמובלעת ישראלית בתוך שטח ירדן. במשך 19 שנה עד מלחמת ששת הימים. מחלקות האוניברסיטה העברית, ובית החולים הדסה, המשיכו לפעול במבנים אחרים בעיר, כמו בניין קולג' טרה סנטה (אליו עברה הספרייה הלאומית), מנזר נוטרדאם דה ז'רוזלם ועוד. כעבור כמה שנים, עם השלמת בניית הקמפוס בגבעת רם, הועברו הכיתות אליו. הקמפוס בהר הצופים אוכלס בחיילים ישראלים שאבטחו אותו. הם הוחלפו פעם בשבועיים על ידי שיירת משוריינים ישנים, בהתאם לנקבע בהסכמים בין ישראל וירדן.
עם איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים הוחל בשחזור ובהרחבה של קמפוס הר הצופים, שזכה לתנופת בנייה רחבה. כל המבנים המקוריים השתמרו, למעט מבנה המכון לכימיה שהוסר כולו בשל מצבו הרעוע. מלאכת תכנון הקמפוס הופקדה בידי צוות האדריכלים דוד רזניק, שמואל שקד, רם כרמי וחיים קצף. בקצהו המזרחי של הקמפוס הוקם מערך בניינים שיועד בתחילה למחלקה למדעי הטבע (כיום אולמות הרצאות ואגף בבניין בית ספר בצלאל) ולמגדל מים בתכנונם של האדריכלים בנימין אידלסון וגרשון צפור. בסופו של דבר הושארו מחלקות מדעי הטבע בקמפוס בגבעת רם, ואילו האחרות הועתקו להר הצופים. חלקים מהקמפוס נבנו בצורה הדומה למצודה סגורה ומבוצרת.[25] האקדמיה הלאומית לאומנויות - "בצלאל" עברה אל קמפוס הר הצופים בשנת 1980 כשנה לאחר מכן עברו הפקולטות למדעי הרוח ומדעי החברה, ובתי הספר לחינוך ולעבודה סוציאלית אל קמפוס הר הצופים.
מבנים בעלי חשיבות בקמפוס
- בית הכנסת ע"ש הכט
- ארכיון ומוזיאון לתיאטרון ע"ש ישראל גור
- מוזיאון בית אלברט איינשטיין (בהקמה)
הגנים הלאומיים בהר הצופים
מדרום לקמפוס הר הצופים נמצא הגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניק שבו מצויים: המצפור ע"ש גליק, המצפור ע"ש הלברט, רחבת כיכר החיים, ובית הקברות של המושבה האמריקאית בהר הצופים ובסמוך אליו בית הקברות של משפחת בנטוויץ'. מצפון לקמפוס מצוי הגן הבוטני הלאומי ע"ש מונטגיו למפורט ובו נמצאת "מערת ניקנור" שבה קבורים מנחם אוסישקין, ויהודה לייב פינסקר. את הגן הלאומי חוצה מנהרת הר הצופים. בכל הגנים הלאומיים בשטח הר הצופים ישנם מערות קבורה עתיקות מתקופת בית שני.
מוזיאון בית אלברט איינשטיין
בשנת 2012 החליטו להקים את מוזיאון בית אלברט איינשטיין בקמפוס הר הצופים. המוזיאון מתוכנן לתעד את כתביו של אלברט איינשטיין ויכלול מוצגים נוספים, בנוסף - אמור לכלול המוזיאון פלנטריום חדש שיהיה תחליף לפלנטריום ע"ש משפחת ויליאמס שעומד נטוש ועזוב שנים רבות בקמפוס גבעת רם. המוזיאון אמור להיות התשובה הישראלית למגדל איינשטיין בגרמניה.
מעונות
- כפר הסטודנטים
- מעונות ״ברונפמן״ (״אידלסון״)
- מעונות ״מאירסדורף״ (״רזניק״)
גלריה הר הצופים
- מגדל התצפית ע"ש יעקב סוראסקי בהר הצופים שהפך לסמלו של הקמפוס
- אמפיתיאטרון הר הצופים ע"ש רוטברג
- קונצרט באמפיתיאטרון הר הצופים - שנות השלושים
- האקדמיה הלאומית לאומנויות - "בצלאל" בהר הצופים
- בנין מדעי הרוח בהר הצופים, כיום משמש את הפקולטה למשפטים. נבנה בשנת 1941
- מבט אל המגדל והתיאטרון בהר הצופים
- "רחבת ננסי רייגן" ומרכז הסטודנטים ע"ש פרנק סינטרה בהר הצופים
- עבודתו של האמן דודו גרשטיין בכניסה לבניין המנהלה בהר הצופים
- הכניסה הראשית לקמפוס הר הצופים באוניברסיטה העברית
- בית החולים האוניברסיטאי "הדסה הר הצופים" - 1934
- מכון איינשטיין למתמטיקה בית ווטנברג (פעל בין השנים 1928–1948), אוקטובר 1937
פקולטות
- הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע (אתר הפקולטה)
- החוג להוראת המדעים
- בית הספר להנדסה ומדעי המחשב (אתר בית הספר)
- מרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר המוח ELSC (אתר המכון)
- המכון הישראלי ללימודים מתקדמים (אתר המכון)
- מחלקת הרכש של כלל האוניברסיטה העברית ממוקמת בקמפוס זה, לצד הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע, משום שהרכש עבור פקולטה זו הוא המורכב ביותר.
בשטח הקמפוס מצויים גם מוסדות שאינם חלק מהאוניברסיטה העברית, כמו בניין האקדמיה ללשון העברית, הספרייה הלאומית, האקדמיה למוסיקה ובית ספר תיכון אורט. (בית הספר התיכון שליד האוניברסיטה ממוקם מחוץ לקמפוס, בצמוד אליו).
היסטוריה
קמפוס אדמונד י' ספרא (גבעת רם) או קריית אדמונד י' ספרא (גבעת רם) נבנה באזור גבעת רם בירושלים החל משנת 1953. בניית הקמפוס בגבעת רם באותה עת באה לתת מענה למצב שנוצר בתום מלחמת העצמאות. קמפוס הר הצופים היה להלכה בשליטת ישראל, אך בהיעדר רצף טריטוריאלי עם חלקה היהודי של ירושלים לא ניתן היה להשתמש בו, והאוניברסיטה נאלצה למצוא משכן אחר בבתים זמניים בעיר.
קמפוס האוניברסיטה נבנה על פי עקרונות קריית הממשלה הסמוכה - בסגנון "עיר הגנים" האנגלית המורכבת ממבנים פזורים בשטח ירוק שאת כולו מקיף כביש טבעתי. סגנון זה היה אופייני לאוניברסיטאות שנבנו בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20 ברחבי העולם. הקמפוס תוכנן על ידי האדריכלים ריכרד קאופמן, היינץ ראו ויוסף קלארווין. הקמת המבנים הושלמה עד שנת 1967, מועד שבו הוחלט על העברת חלק מהפקולטות לקמפוס הר הצופים. מבני הקמפוס בנויים בסגנון המודרני שהיה מקובל בשנות השבעים והשמונים של המאה ה-20 - מבנים קופסתיים שבחזיתם חלונות גדולים המוצלים בתריסי בטון (המכונים "בריס סוליי" - "Brise Soleil").
עם איחוד ירושלים בעקבות מלחמת ששת הימים החלה חזרה הדרגתית לפעילות בקמפוס הר הצופים. מרבית הפקולטות עברו בשנת 1981 להר הצופים, ובגבעת רם נותרו בעיקר הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע (מכון רקח לפיזיקה), בית הספר לספרנות ארכיונאות ומידע, האקדמיה ללשון העברית ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.
בשנת 2005 שונה שמו של הקמפוס ל"קמפוס אדמונד י' ספרא (גבעת רם)", על שמו של הנדבן אדמונד י' ספרא.
בשנת 2007 הפכה הספרייה הלאומית לגוף עצמאי במטרה לעבור אל בניין חדש שיבנה בסמוך אל הקמפוס ואל הכנסת. בשנת 2012 הודיעה הממשלה על הפיכתה של האקדמיה ללשון העברית לגוף עצמאי. כחלק מכך, גוף זה יועבר לבניין שייבנה במרכז ירושלים.
מבנים בעלי חשיבות בקמפוס
- הספרייה הלאומית (אתר הספרייה)
- בניין המנהלה ע"ש שרמן
- האקדמיה ללשון העברית (אתר האקדמיה)
- בית בלגיה
- בית הכנסת ע"ש גולדשטיין
- האקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין (אתר האקדמיה)
- הפלנטריום ע"ש משפחת ויליאמס
- מרכז ארצי לבחינות ולהערכה (אתר המרכז)
- האצטדיון הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש גרוסברג
- אמפיתיאטרון גבעת רם ע"ש מונה ברונפמן-שקמן
מעונות
כיום, קיימים שני מרכזי מעונות בקמפוס גבעת רם:
- מעונות "צוויג" ("הקריה") - מגורי סטודנטים לתואר ראשון.
- מעונות "ליברמן" - מגורי סטודנטים לתארים מתקדמים.
בעבר פעלו בגבעת רם גם "מעונות האלף", שהוקמו בשנת 1969 ב-35 מבנים טרומיים חד קומתיים, בפינה הדרומית של הקמפוס. השם "מעונות האלף" ניתן להם מאחר שהכילו אלף מיטות בסך הכל.[26][27] בשנת 2001 נסגרו מעונות אלו וכיום ממוקם שם "כפר ההייטק" המשמש כחממה לחברות הייטק צעירות שרובן הוקמו על ידי חברי סגל וסטודנטים של האוניברסיטה העברית.[28]
מרכז הספורט גבעת רם
בשנת 1952 אישר סינט האוניברסיטה מערכת שיעורי חינוך-גופני חובה לסטודנטים (שעה אחת בשבוע במשך שנה). בתחילה הופעלה תוכנית הספורט במתקנים שכורים עד שבשנת 1958 נחנך האצטדיון הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש גרוסברג, שהיה מתקן הספורט הראשון שעמד לרשות האוניברסיטה בקמפוס בגבעת-רם. למתקן זה נוספו אולם ספורט (1964), בריכת השחייה ואולמות סקווש (1968), 5 מגרשי טניס (בין השנים 1968-1958).[29] המרכז תוכנן בידי האדריכל יוסף קלארווין, שתכנן את תוכנית המתאר הכללית (תוכנית פרישת הבניינים וחלוקת האזורים - לא הבניינים עצמם) של קמפוס גבעת רם, כולו. החל משנת 1986 מנהלת את מרכז הספורט "עמותת הספורט על-שם הווארד קוסל".
גלריה קמפוס אדמונד י' ספרא (גבעת רם)
- כיכר צ'ארלס צ'רקובסקי בכניסה אל הקמפוס
- רחבת חיים ויצמן בכניסה אל הקמפוס
- בניין האקדמיה ללשון העברית
- בניין הספרייה הלאומית
- אמפיתיאטרון גבעת רם ע"ש מונה ברונפמן-שקמן
- פסל קיר מעשה ידי יצחק דנציגר בשערי קמפוס גבעת רם
- בניין המרכז ארצי לבחינות ולהערכה
קמפוס עין כרם
קמפוס עין כרם של האוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה עין כרם נבנו יחדיו, זה לצד זה, באותו הסגנון. חלק ממבניהם משותפים. לאחר מלחמת העצמאות, כשקמפוס הר הצופים הפך קשה לשימוש, תכנון הקריה הרפואית נמסר לאדריכל יוסף נויפלד[30] ובנובמבר 1954 נחתם הסכם עם סולל בונה על בניית בית הספר לאחיות, כשלב ראשון לבניין הקריה.[31] עוד בראשית 1953 החלה מע"ץ בהכנת השטח ובסלילת דרכי גישה.[32] בסוף 1955 פורסם מכרז לבניית בית הספר לרפואה.[33]
- פקולטאות
- הפקולטה לרפואה (אתר הפקולטה)
- הפקולטה לרפואת שיניים (אתר הפקולטה)
- בית הספר לסיעוד
- בית הספר לבריאות הציבור (אתר בית הספר)
- בית הספר לרוקחות (אתר בית הספר)
- מסלול צמרת
- מסלול פסגה
- מסלול בינה
קמפוס רחובות
קמפוס מרכז וולקני (ראשון לציון)
- הרשות למחקר ולפיתוח
- המזכירות האקדמית, יחידות אקדמיות
- פקולטות ובתי ספר, יחידות אקדמיות
- המכינה הקדם אקדמית, יחידות אקדמיות
- ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג
- ארכיון אלברט איינשטיין (אורכב 11.08.2011 ב WebCite) באתר הספרייה הלאומית
- המכון לחקר הטיפוח בחינוך
- המכון ללימודי אסיה ואפריקה
- המרכז הבינלאומי לחקר האנטישמיות ע"ש וידאל ששון
- החוג למדעי הקוגניציה
- מכון טרומן
- מערכת מידע גאוגרפי של האוניברסיטה העברית
- פורום אירופה באוניברסיטה העברית
- המרכז הבינתחומי לחישוביות עצבית
- המרכז לחקר הרציונליות
- המרכז לחקר הכאב
- המכון לחקר המשפט העברי
- ערך מורחב – דירוג מוסדות להשכלה גבוהה
לאוניברסיטה העברית מוניטין בינלאומי והיא נמנית עם המוסדות הנודעים בעולם להשכלה גבוהה. באוגוסט 2006, למשל, דורגה בשבועון ניוזוויק במקום ה-82 בין 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם. דירוג ה-Times Higher Education מיקם את האוניברסיטה העברית במקום ה-93 בשנת 2008, במקום הגבוה ביותר בין אוניברסיטאות המזרח התיכון.[34] לפי דירוג שנחאי היא דורגה בשיאה במקום ה-53 בעולם (2012), ונכון לשנת 2019 היא בין 150 האוניברסיטאות הטובות בעולם.[35] האוניברסיטה העברית היא הראשונה מבין האוניברסיטאות בישראל שנכנסה לרשימת המאה. בדירוג זה דורגה האוניברסיטה בשנת 2012 גם:
- בתחום מדעי הטבע ומתמטיקה במקום ה-35 בעולם.[36]
- בתחום מדעי החברה במקום ה-51–75 בעולם.
כמו כן רשמה האוניברסיטה הישגים מרשימים נוספים:
- המחלקה למתמטיקה דורגה במקום ה-16 בעולם.
- בתחום מדעי המחשב דורגה במקום ה-27 בעולם.
- בתחום הפיזיקה דורגה בין 51–75 בעולם.
בשנת 2015 דורגה האוניברסיטה העברית על ידי המרכז לדירוג אוניברסיטאות העולם (CWUR) במקום ה-23 בעולם. בשנת 2019 דורגה האוניברסיטה, על ידי אותו מרכז, במקום ה-62.[דרוש מקור] לפי מדד שנגחאי לשנת 2022, האוניברסיטה העברית עלתה 13 מקומות (בהשוואה לאשתקד) ודורגה השנה במקום ה-77, מבין 100 האוניברסיטאות הטובות ביותר בעולם והראשונה מבין מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. מדד שנגחאי לפי תחומי לימוד לשנת 2022, דורגה האוניברסיטה העברית במקום ה-17 בעולם בתחומי המתמטיקה והתקשורת, במקום ה-30 בעולם בתחום המשפטים וה-48 במדיניות ציבורית.[דרוש מקור]
- ערך מורחב – ספריות האוניברסיטה העברית
מערך הספריות של האוניברסיטה, השוכן בארבעת הקמפוסים שלה, כולל עשר ספריות, שבאוספן (2012) למעלה מ-2.5 מיליון פריטים, עשרות אלפי כותרי כתבי עת (מרביתם אלקטרוניים) ומאות מאגרי מידע אלקטרוניים.