האותיות בבחירות לכנסת
סימוני הרשימות על פתקי ההצבעה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בשיטת הבחירות לכנסת כל רשימה מיוצגת באמצעות כינוי הרשימה ואות אחת או עד שלוש אותיות שונות זו מזו באלפבית העברי (מכונה גם סימן הרשימה). זאת, בהתאם לסעיף 61(א) לחוק הבחירות לכנסת, כאשר לכל מפלגה המיוצגת הזכות לשמור לעצמה את האותיות לבחירות שלאחר מכן ולא יהיה שימוש באותה האות על ידי רשימה חדשה אחרת בלא הסכמה בכתב, בהתאם לסעיף 61(ג). עם זאת, היות שקיימות מפלגות שונות בתוך אותה סיעה הרי שלהן יש את זכות השימוש באותה האות ואי-לכך, סעיף 61(ב) מאשר שימוש גם ביותר משתי אותיות. כתוצאה מכך, לאורך השנים נוצרו שינויים רבים באותיות המייצגות מפלגות והדבר מלמד על איחוד ופירודים בפוליטיקה של ישראל.
הבחירות לאספה המכוננת שבסיומה הושבעה הכנסת הראשונה וזו הפעם הראשונה בה היה שימוש באותיות. לגופים שקדמו לכך, מועצת העם ולאחר מכן מועצת המדינה הזמנית, לא התקיימו בחירות ולפיכך גם לא היה צורך בסימון הרשימות. אי-לכך, בבחירות אלו למעשה בחרה כל רשימה את סימנה ולרבים מאלה היו השלכות במערכות הבחירות העתידיות.
רשימות מעניקות חשיבות מיוחדת לאותיות שתייצגנה אותן, על כן יש כאלו אשר שומרות על מקומן בתור לרישום מוקדם בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת וכך לזכות באות או צירוף האותיות הרצויים.
על פי חוקי התעמולה מותר לרשימות המתמודדות לחשוף את האותיות המסמלות אותן רק 42 יום לפני הבחירות; הגבלה זו נבעה מרצון המחקוקים שלא להחדיר את אווירת הבחירות מוקדם מידי.[1]