האזור הנאוטרופי
אחד משמונת ה[[אזורים הביוגאוגרפיים]] על פני כדור הארץ / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
האזור הנאוטרופי (באנגלית: Neotropical realm) הוא אחד משמונת האזורים הביוגאוגרפים שמחלקים את שטח כדור הארץ.
האזור הנאוטרופי כולל את דרום ומרכז אמריקה, אזורי השפלה במקסיקו, האיים הקריביים ודרום פלורידה. האזור מוגדר על פי הדמיון בפלורה ובפאונה. הפלורה והפאונה של האזור שונים משל האזור הנארקטי (הכולל את רוב צפון אמריקה), בשל ההפרדה הארוכה שהתקיימה בין שתי היבשות. היווצרותו של מצר פנמה לפני כשלושה מיליון שנה חיברה בין שתי היבשות, והביאה לנדידת מינים ביניהן. ברוב האזור הנאוטרופי למעט דרום ארצות הברית,צ'ילה וארגנטינה יש אקלים טרופי. לפי תאוריית נדידת היבשות, הייתה דרום אמריקה חלק מגונדוונה, שכללה גם את אפריקה, אוסטרליה, הודו, ניו זילנד ואנטארקטיקה. האזור הנאוטרופי משתף שושלות אבולוציוניות עם יבשות אלו, כדוגמת חיות כיס והפלורה האנטארקטית (אף שלרוב צמחים אלה נחשבים לבני ממלכה אחרת - הממלכה האנטארקטית).
אמריקה הדרומית נפרדה מאפריקה לפני כ-110 מיליון שנה, ולפני כ-2-3 מיליון שנה חוברה היבשת עם צפון אמריקה על ידי מצר פנמה. החיבור שנוצר בין היבשות, הביא להגירת מינים בין היבשות: האבות הקדמוניים של אופוסום וירג'יניה והארמדיליים הגיעו לאמריקה הצפונית מהדרום, ואילו האבות הקדמוניים של הגמליים הדרום אמריקניים, בהן הלמה, מקורם באמריקה הצפונית. תהליך זה של הגירת המינים נקרא ההחלפה האמריקנית הגדולה והוא הביא להיכחדותם של מינים דרום אמריקניים רבים.