האימפריה הבולגרית השנייה (בבולגרית: Втората българска държава, נודעה גם בשם הממלכה הבולגרית השנייה) הייתה ממלכה אשר התקיימה משנת 1185 ועד 1422[1]. יש היסטוריונים בני זמננו, הטוענים כי מוצאם של איוון אסן ואחיו פטר מייסדי הממלכה הוא קומני או ולאכי, ועל כן בחלק מסוים מהמקורות היא מתוארת כאימפריה בולגרית-ולאכית. האימפריה הגיעה לשיאה בימי הצארים, קאלויאן ואיוון אסן השני, במחצית המאה ה-13, עת הפכה למעצמה אזורית בבלקנים והיוותה לשון מאזניים בין האימפריה הלטינית והאימפריה של ניקאה. בהמשך קראה תיגר על המעמד ההגמוני האזורי של האימפריה הביזנטית. אז החלה בתהליך נסיגה הדרגתי, כתוצאה מפלישות של מונגולים, המאבקים הבלתי פוסקים מול הביזנטים, ההונגרים ובעלי בריתם בדספוטות סרביה עד לפירוקה הסופי בידי האימפריה העות'מאנית. העות'מאנים שלטו על הארץ במשך כ-500 שנים עד למלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878) שהביאה לעצמאותם המחודשת של הבולגרים.
עובדות מהירות ממשל, משטר ...
סגירה