האישה השונמית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הָאִשָּׁה הַשּׁוּנַמִּית היא גיבורת סיפור מקראי על אישה חשוכת בנים שזכתה לבן בברכת אלישע הנביא, ועל מותו של הבן והחייאתו בידי אלישע. הסיפור נקרא כהפטרה לפרשת וירא.
המונח "השונמית" מפנה לכאן. לערך העוסק בבת לווייתו של דוד המלך, ראו אבישג השונמית.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך כתוב בצורה סיפורית ולא כערך אנציקלופדי. | |
סיפור האישה השונמית מופיע בספר מלכים ב', פרק ד', פסוקים ח'–ל"ז והוא חלק ממחזור אלישע, העוסקים בנסים שחולל הנביא לאנשים שונים שעמם בא במגע. בפרק ח', פסוקים א'–ו' מופיע קטע נוסף המהווה מעין אפילוג לסיפור גופו, ונחשב בדרך כלל לחטיבה נפרדת.
בדבר זהות בן השונמית, נאמרו מדרשים שונים. על פי מדרש בילקוט שמעוני,[1] האישה השונמית אמו של עדו הנביא ואחותה של אבישג השונמית. ועל פי הזוהר בן השונמית שהחיה אלישע, הוא חבקוק הנביא.[2]