האסכולה הרומאית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
האסכולה הרומאית (באיטלקית: Scuola Romana) הייתה קבוצת מלחינים, בראש ובראשונה של מוזיקה כנסייתית, שפעלו ברומא במשך המאות ה-16 וה-17, תקופה שהקיפה את שלהי הרנסאנס וראשית הבארוק. המונח מתייחס גם למוזיקה שיצרו. רבים מן המלחינים עמדו בקשר ישיר עם הוותיקן והקאפלה האפיפיורית, אם כי עבדו בכנסיות שונות; מבחינה סגנונית, קיים לא אחת ניגוד בינם לבין מלחיני האסכולה הוונציאנית, תנועה שפעלה באותן שנים והייתה מתקדמת הרבה יותר. המלחין המפורסם ביותר באסכולה הרומאית היה ג'ובאני פיירלואיג'י דה פלסטרינה, ששמו נקשר זה ארבע-מאות שנים עם שלמות פוליפונית חלקה וצלולה. עם זאת, היו עוד מלחינים רבים שפעלו ויצרו ברומא, במגוון סגנונות וצורות.