הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2013)
בחירות לראשי הרשויות והמועצות של מרבית הרשויות המקומיות בישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בבחירות לרשויות המקומיות בישראל שהתקיימו ב-22 באוקטובר 2013 , י"ח בחשוון ה'תשע"ד, עמדו לבחירה 187 ראשי ערים ומועצות מקומיות (בבחירות לא נכללו מועצות אזוריות, אלה נבחרו כחודשיים מאוחר יותר).
22 באוקטובר 2013, י"ח בחשוון ה'תשע"ד | |
→ 2008
2018 ←
|
בהתאם לכללי הבחירות לרשויות המקומיות נדרשו הבוחרים לבחירה כפולה - בפתק אחד לראש הרשות ובפתק שני לרשימה למועצת הרשות. מרבית הרשימות היו רשימות מקומיות, הפעילות רק במישור המוניציפלי, ומיעוטן היו רשימות מטעם המפלגות הפעילות גם במישור הארצי.
שיעור ההשתתפות הכולל בסיבוב הראשון בבחירות היה 51.1%, נמוך בהשוואה לשיעור ההשתפות בבחירות לכנסת התשע עשרה, שנערכו בתחילת אותה שנה - 67.8%. ערים אחדות התאפיינו בשיעור הצבעה נמוך במיוחד: תל אביב - 31.3%, ירושלים - 35.9%, באר שבע - 39.8%[1].
בשתי מועצות מקומיות, ע'ג'ר וקדומים, הבחירות בוטלו כיוון שהוגשו רק מועמדות לראש הרשות ורשימת מועמדים אחת ואלו הוכרזו כזוכים. בע'ג'ר נבחר בשלישית אחמד פתאלי[2][3] ובקדומים נבחר בשנית חננאל דורני[4].
ב-38 רשויות מקומיות לא הושגה הכרעה בדבר ראש הרשות הנבחר, והתקיים בהן סיבוב שני, ב-5 בנובמבר 2013[5]. אחוז ההצבעה בסיבוב השני עמד על 50.90% מבעלי זכות ההצבעה.
על פי החוק, ראש רשות שנבחר בבחירות בקלפי יתחיל לכהן 21 ימים לאחר יום בחירתו, לכן הנבחרים בסיבוב הראשון נכנסו לתפקידם ב-12 בנובמבר 2013, והנבחרים בסיבוב השני נכנסו לתפקידם ב-26 בנובמבר.
שתי נשים נבחרו לכהן כראש עיר, מרים פיירברג בנתניה ויעלה מקליס ביהוד-מונוסון, ואישה אחת בלבד נבחרה לראש מועצה מקומית, ליזי דלריצ'ה בגני תקווה[6].
ב-24 בדצמבר 2013 נערכו הבחירות לקבוצה השנייה של מועצות האזוריות (הבחירות לקבוצה הראשונה נערכו ב-4 בדצמבר 2012). מתוך 25 מועצות אזוריות, רק במועצה אזורית חוף הכרמל נדרש סיבוב נוסף לבחירת ראש המועצה[7].