הגאון מווילנה
פוסק במאה ה-18 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד[1] ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה. הגר"א היה גדול במקרא, בתלמוד ובקבלה, פוסק מקורי ומרכזי, ובקיא במדעים. אגדות רבות נכרכו בשמו. הוא היה ידוע בהתמדתו הבלתי רגילה.
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
אחת התמונות המיוחסות לגאון מווילנה | |
לידה |
23 באפריל 1720 ט"ו בניסן ה'ת"פ האיחוד הפולני-ליטאי סלץ, האיחוד הפולני-ליטאי |
---|---|
פטירה |
9 באוקטובר 1797 (בגיל 77) י"ט בתשרי ה'תקנ"ח האימפריה הרוסית וילנה, האימפריה הרוסית |
כינוי | הגר"א, הגאון |
מקום קבורה | וילנה |
מדינה | האיחוד הפולני-ליטאי, האימפריה הרוסית |
מקום פעילות | וילנה |
תקופת הפעילות | ? – 9 באוקטובר 1797 |
השתייכות | מתנגדים |
תלמידיו |
(חלקי) הרב חיים מוולוז'ין רבי שלמה זלמן מוולוז'ין רבי מנחם מנדל משקלוב רבי מנשה מאיליה רבי ישראל משקלוב רבי בנימין ריבלין |
חיבוריו | ראו ערך ספרי הגר"א |
סגירה
הגר"א סירב לשמש במשרת רבנות בווילנה או בכל מקום אחר, כנראה בשל רצונו להימנע מכבוד, פרסום ושררה על הציבור. הוא היה מהמנהיגים האידאולוגיים של ההתנגדות לחסידות במזרח אירופה.